חומש
יתרו - שלישי
פרק י״ח, פסוקים כ״ד - כ״ז
כדוַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר:
כהוַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי־חַיִל מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל־הָעָם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת:
כווְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם בְּכָל־עֵת אֶת־הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל־מֹשֶׁה וְכָל־הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם:

ושפטו. ודיינון ית עמא:

יביאון. מייתין:

ישפוטו הם. כמו ישפטו (בחולם), וכן לא תעבורי (רות ב, ח.), כמו לא תעברי. ותרגומו דיינין אינון. מקראות העליונים היו לשון צווי, לכך מתורגמין וידונון, ייתון, ידונון, ומקראות הללו לשון עשייה:

כזוַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת־חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל־אַרְצוֹ:

וילך לו אל ארצו. לגייר בני משפחתו (מכילתא פ"ב):

x
יתרו שלישי (עם פרש״י) -- שמות: י״ח, כ״ד - כ״זחומש:
ס״ט - ע״אתהילים:
ובזה יובן למה... לקמןתניא:
הל׳ עדות פרק ב-דרמב״ם ג״פ:
הל׳ שאר אבות הטומאות פרק יברמב״ם פ״א:
מ״ע קעטספר המצוות:
לעילוי נשמת הת׳ מנחם מענדל ע״ה בן יבלחט״א ר׳ דוד צירקינד