במנחה אין אומרים תחנון.
הצ"צ [הצמח צדק] כותב: אהבה דבחינת ועמך לא חפצתי [היינו] שלא לחפוץ שום דבר זולתו יתברך, ולא אפילו שמים וארץ שהם ג"ע [גן עדן] עליון ותחתון, כי רק ביו"ד נברא כו', אלא תהי'[ה] האהבה רק לו יתברך לבד, דהיינו למהו"ע [למהותו ועצמותו] יתברך ממש. וכך היה נשמע הלשון ממו"ר [ממורי ורבי] נ"ע [נשמתו עדן] רבינו הזקן בדביקותו, שהיה אומר בזה הלשון:
איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דיין ג"ע [גן עדן] איך וויל ניט דיין עוה"ב [עולם הבא] כו' איך וויל מער ניט אז דיך אליין.
גוט יום טוב