ברצה דברהמ"ז [דברכת המזון] אומרים "בעל הישועות" - בית דגושה "ובעל הנחמות" - בית רפוי'[ה].
אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] אמר במרז"ל [במאמר רבותינו זכרונם לברכה] לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו, כבוד יש בו שני פירושים: לשון כבדא כמרז"ל [כמאמר רבותינו זכרונם לברכה] כבד לב פרעה נעשה לבו ככבד. ולשון כבוד, גילוי אור מקיף נעלה. וזהו: לא מקומו של אדם מכבדו כלומר מקררו, אלא אדם מכבד את מקומו, שניתן לו כח ועוז להאיר את מקומו באור תורה ועבודה. כשם דבירידת הנשמה בגוף משביעים אותו תהא צדיק, דשבועה זו הוא ענין השובע בכחות נעלים שתוכל להשלים כונת ירידתה, הנה כן הוא בכל אדם ואדם במקום שהוא.