הלכות ביכורים
הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין. יש בכללן תשע מצוות -- שמונה מצוות עשה, ואחת מצות לא תעשה; וזה הוא פרטן: (א) להפריש ביכורים ולהעלותן למקדש; (ב) שלא יאכל הכוהן ביכורים חוץ לירושלים; (ג) לקרות עליהן; (ד) להפריש חלה לכוהן; (ה) ליתן זרוע ולחיים וקיבה לכוהן; (ו) ליתן לו ראשית הגז; (ז) לפדות בכור הבן וליתן פדיונו לכוהן; (ח) לפדות פטר חמור וליתן פדיונו לכוהן; (ט) לערוף פטר חמור, אם לא רצה לפדותו. ביאור מצוות אלו בפרקים אלו.
הלכות ביכורים פרק א
א) ארבע ועשרים מתנות כהונה ניתנו לכוהנים, וכולן מפורשין בתורה; ועל כולן נכרתה ברית לאהרון. וכל כוהן שאינו מודה בהן -- אין לו חלק בכהונה, ואין נותנין לו מתנה מהן. [ב] וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מהן, מברך אשר קידשנו בקדושתו של אהרון, וציוונו לאכול כך וכך.
ב) [ג] שמונה מתנות מהן -- אין אוכלין אותן הכוהנים, אלא במקדש לפנים מחומת העזרה; וחמש מתנות -- אין אוכלין אותן, אלא בירושלים לפנים מחומת העיר; וחמש מתנות -- אין זוכין בהן מן התורה, אלא בארץ ישראל בלבד; וחמש מתנות מהן -- זוכין בהן, בין בארץ בין בחוצה לארץ; ומתנה אחת -- זוכין בה מן המקדש.
ג) [ד] מה הן השמונה שאין נאכלין אלא במקדש -- בשר החטאת, אחד חטאת העוף ואחד חטאת הבהמה; ובשר האשם, בין תלוי בין ודאי; וזבחי שלמי ציבור; ומותר העומר; ושיירי מנחות ישראל; ושתי הלחם; ולחם הפנים; ולוג שמן של מצורע: אלו אין נאכלין אלא במקדש.
ד) [ה] ומה הן החמש שאין נאכלין אלא בירושלים -- חזה ושוק של שלמים, והמורם מן התודה, והמורם מאיל נזיר, ובכור בהמה טהורה, והביכורים: אלו אין נאכלין אלא בירושלים.
ה) [ו] ומה הן החמש שבארץ ישראל -- התרומה, ותרומת מעשר, והחלה, ושלושתן קודש; וראשית הגז, ושדה אחוזה, ושניהן חולין: אלו אין זוכין בהן מן התורה אלא בארץ ישראל. ואין אוכלין תרומות וחלות של ארץ ישראל, אלא בארץ ישראל.
ו) [ז] ומה הן החמש שזוכין בהן הכוהנים בכל מקום -- המתנות, ופדיון הבן, ופטר חמור, וגזל הגר, והחרמים; וחמשתן חולין לכל דבר. [ח] והמתנה שזוכין בה מן המקדש -- היא עורות העולות; והוא הדין, לשאר עורות קודשי הקודשים -- כולן לכוהנים.
ז) [ט] השמונה מתנות שאין נאכלין אלא במקדש -- כולן קודשי קודשים הן, ואין נאכלין אלא לזכרי כהונה, כמו שיתבאר במקומו; ובהן נאמר "כל זכר בכוהנים, יאכל אותו..." (ראה ויקרא ו,כב).
ח) [י] החמש שבירושלים -- קודשים קלין הן, ונאכלין לזכרים ולנקבות; ובהן נאמר "לך נתתים ולבניך ולבנותיך איתך, לחוק עולם" (במדבר יח,יא). ואף על פי כן, אין ניתנין אלא לזכרי כהונה: שהרי לאנשי משמר הן; והבכור מקריבין חלבו ודמו, ואין מקריב אלא איש.
ט) וכן עורות קודשי קודשים, ושדה אחוזה, והחרמים, וגזל הגר -- אין זוכין בהן אלא אנשי משמר, כמו שיתבאר; וכן פדיון הבן לזכרי כהונה, שכן נאמר בו "ונתת הכסף, לאהרון ולבניו" (במדבר ג,מח). ופטר חמור, לזכרי כהונה -- שדין הבכורות כולן שווה, לזכרים ולא לנקבות.
י) [יא] הנה למדת שהמתנות שניתנין לנקבות כזכרים, חמש מתנות -- תרומה, ותרומת מעשר, וחלה, ומתנות בהמה, וראשית הגז.
יא) ומניין אני אומר שראשית הגז ניתנת לכוהנות, שהרי נאמר "ראשית דגנך תירושך ויצהרך, וראשית גז צאנך -- תיתן לו" (דברים יח,ד) -- מה ראשית דגן ניתנת לנקבות כזכרים, אף ראשית הגז ניתנת לנקבות כזכרים.
יב) מנו חכמים מתנות אלו על דרך אחרת ואמרו, עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרון; ואלו הן -- עשר במקדש, ארבע בירושלים, ועשר בגבולין: [יג] עשר במקדש -- חטאת, וחטאת העוף, אשם ודאי, ואשם תלוי, זבחי שלמי ציבור, ולוג שמן של מצורע, שתי הלחם, ולחם הפנים, שיירי מנחות, ומותר העומר. [יד] ארבע בירושלים -- הבכור, והביכורים, ומורם מתודה ואיל נזיר, ועורות קודשים.
יג) [טו] עשר בגבולין -- תרומה, ותרומת מעשר, וחלה, וראשית הגז, והמתנות, ופדיון הבן, ופדיון פטר חמור, שדה חרמים, ושדה אחוזה, וגזל הגר. ולפי חשבון זה, חשב כל המורם מקודשים קלים מתנה אחת -- והן חזה ושוק המורם מכל זבח שלמים, עם הלחם המורם עימהם אם היה תודה, עם הזרוע המורמת מאיל נזיר, עם הלחם המורם עימה, עם חזה ושוק: הואיל ושלושתן שלמים הן, חשב המורם מהן מתנה אחת.
יד) [טז] כל המתנות שהן תלויות בקרבנות, תתבאר כל אחת ואחת מהן במקומה מהלכות קרבנות; וכן גזל הגר יתבאר בהלכות גזילה. וכבר ביארנו דין שדה אחוזה ודין החרמים, בהלכות ערכין; ודין תרומה ותרומת מעשר, בהלכות תרומות.
טו) ובהלכות אלו, אבאר משפטי המתנות שאינן תלויין בקרבנות; והן -- הביכורים, והחלה, והמתנות, וראשית הגז, ופדיון הבן, ופטר חמור.