רמב״ם פרק אחד ליום - י״ז חשון ה׳תשפ״ה
הל׳ מחוסרי כפרה פרק ה

רמב״ם פרק אחד ליום

הלכות מחוסרי כפרה פרק ה

א) איזה הוא תנוך אוזן, זה גדר האמצעי. נתן על צידי הבהונות, כשר; נתן על צידי צידיהן, פסול. בין שנתן השמן על דם האשם עצמו מלמעלה, בין שנתן בצד הדם, אפילו נתקנח הדם קודם שייתן השמן -- נותן השמן על הבהונות: שנאמר "על מקום, דם האשם" (ויקרא יד,כח). אין לו בוהן יד ימנית, או בוהן רגל ימנית, או שאין לו אוזן ימנית -- אין לו טהרה עולמית.

ב) אשם מצורע ששחטו שלא לשמו, או שלא נתן מדמו על גבי בהונות -- הרי זה עולה למזבח, וטעון נסכים כנסכי אשם מצורע; וצריך המצורע אשם אחר, להכשירו.

ג) הקדים חטאתו לאשמו -- לא יהיה אחד ממרס בדמה, אלא תעבור צורתה, ותצא לבית השריפה.

ד) יש לאדם להביא אשמו היום, ולוגו אחר עשרה ימים; ואם רצה לשנות הלוג לאשם מצורע אחר -- משנה, אף על פי שקידש בכלי. חסר הלוג עד שלא יצק, ימלאנו; חסר מאחר שיצק, יביא אחר כתחילה.

ה) יצק מן השמן לכפו, והתחיל להזות, ונשפך הלוג -- אם עד שלא גמר מתן שבע, נשפך הלוג -- יביא אחר, ויתחיל במתן שבע; גמר מתן שבע, ונשפך הלוג -- יביא אחר, ויתחיל לכתחילה בבהונות; התחיל בבהונות, ונשפך הלוג קודם שיגמור -- יביא אחר, ויתחיל לכתחילה בבהונות; גמר הבהונות, ואחר כך נשפך הלוג, קודם שייתן שאר השמן שבכפו על ראש המיטהר -- אינו צריך להביא לוג אחר: שמתנת הראש אינה מעכבת -- שנאמר "והנותר, בשמן" (ויקרא יד,יח), "ומיתר השמן" (ויקרא יד,יז).

ו) הקדים מתן השמן למתן הדם -- ימלא הלוג שמן, ויחזור וייתן השמן אחר הדם; הקדים מתן השמן על הבהונות למתן שבע -- ימלא הלוג, ויחזור וייתן על הבהונות אחר מתן שבע: שנאמר "זאת תהיה תורת המצורע" (ויקרא יד,ב), שתהיה כל תורתו על הסדר. [ז] נתן שבע המתנות שלא לשמן -- לא הורצה, והוכשר המצורע.

ז) [ח] מצורע שנתנגע אחר שהביא אשמו, צריך קרבן אחר לצרעת שנייה; וכן אם הביא אשמו, ונתנגע, והביא אשמו, ונתנגע -- צריך קרבן על כל אחת ואחת. אבל אם נתנגע, ונרפא, והביא ציפורים, וחזר ונתנגע, ונתרפא, והביא ציפורים -- קרבן אחד לכולן.

ח) [ט] מצורע שהביא קרבן עני, והעשיר, או עשיר והעני, קודם שיקריב קרבנותיו -- הכול הולך אחר האשם: אם היה בשעת שחיטת האשם עשיר, ישלים קרבן עשיר; ואם היה עני, ישלים קרבן עני.

ט) [י] שני מצורעין שנתערבו קרבנותיהן, ונזרק דם אחת משתי החטאות שלהן, ואחר כך מת אחד מן המצורעין, כיצד עושה זה המצורע החי: להביא חטאת בהמה, אינו יכול -- שמא זו שנזרק דמה חטאתו היא, ואין מביאין חטאת בהמה על הספק; ולהביא חטאת העוף, אינו יכול -- שעשיר שהביא קרבן עני, לא יצא. וכיצד יעשה, יכתוב כל נכסיו לאחר, ונמצא עני; ויביא חטאת העוף מספק, ולא תיאכל כמו שביארנו: ונמצא אוכל בקודשים.

י) [יא] עשיר שאמר קרבנו של מצורע זה עליי, והיה המצורע עני -- הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר: שהרי יד הנודר משגת. ועני שאמר קרבנו של מצורע זה עליי, והיה המצורע עשיר -- הרי זה מביא על ידו קרבנות עשיר: שהרי זה הנידר חייב בקרבנות עשיר.

x
חיי שרה שני (עם פרש״י) -- בראשית: כ״ג, י״ז - כ״ד, ט׳חומש:
פ״ג - פ״זתהילים:
והנה מודעת... ״296״ מי חטאת וכו׳תניא:
הל׳ כלים פרק כד-כורמב״ם ג״פ:
הל׳ מחוסרי כפרה פרק הרמב״ם פ״א:
מ״ע צוספר המצוות:
לעילוי נשמת הת׳ מנחם מענדל ע״ה בן יבלחט״א ר׳ דוד צירקינד