הלכות טומאת מת פרק כד
א) בית שחלקו בקנקנים טהורות מן הארץ ועד הקורות, וטומאה בחצייו האחד -- אם היה פי הקנקנים כלפי הטהרה, הרי אלו מצילות; ואם היו כלפי הטומאה, אינן מצילות. טחן בטיט, בין מבפנים בין מבחוץ -- רואין: אם יכול הטיט לעמוד בפני עצמו, מציל; ואם לאו -- אינו מציל, והרי הכול אוהל אחד.
ב) בית שחלקו בנסרים או ביריעות -- אם חלקו מן הצדדין, או מכלפי הקורות, והייתה הטומאה בבית -- כלים שבין המחיצה ובין הכותל או שבין המחיצה והקורות, טהורין.
ג) הייתה הטומאה בין מחיצה לכותל, או בין מחיצה לקורות -- כלים שבבית טמאין: שאין המחיצה מונעת הטומאה שלא תצא ותטמא, כעניין שביארנו באוהל שבתוך הבית.
ד) היו הכלים בתוך עובי המחיצה עצמה, בין שהייתה הטומאה לפנים מן המחיצה, או שהייתה בתוך הבית -- אם היה מקום הכלים טפח על טפח, טמאים; ואם לאו, טהורין. וכבר ביארנו כיצד דין הבית, אם חלקו מכלפי ארצו.
ה) [ג] בית שהוא מלא תבן, ואין בינו לבין הקורות פותח טפח, טומאה בפנים, בין בתוך התבן בין שהייתה בין תבן לקורות -- כל הכלים שכנגד יציאת הטומאה במלואו של פתח, טמאים. הייתה טומאה חוץ לתבן במלואו של פתח -- כלים שבפנים -- אם יש במקומם טפח על טפח על רום טפח, טהורין; ואם לאו, טמאין. ואם יש בין תבן לקורות פותח טפח -- בין כך ובין כך, טמאין: שאין התבן חוצץ, מפני שסתם תבן דעתו לפנותו.
ו) [ד] כותל שבין שני בתים, וטומאה בתוך הכותל -- בית הקרוב לטומאה טמא, והקרוב לטהרה טהור; הייתה מחצה למחצה, שניהם טמאין. הייתה הטומאה באחד משני הבתים, והכלים בתוך הכותל -- מחצייו וכלפי טומאה טמאים, מחצייו וכלפי טהרה טהורין; מחצה למחצה, הרי הם טמאין.
ז) וכן מעזיבה שבין הבית והעלייה, והטומאה בתוך המעזיבה -- מחצייה ולמטה, הבית טמא והעלייה טהורה; מחצייה ולמעלה, העלייה טמאה והבית טהור; מחצה למחצה, שניהם טמאין. הייתה טומאה באחד מהם, וכלים בתוך המעזיבה -- מחצייה וכלפי טומאה טמאין, מחצייה וכלפי טהרה טהורין; מחצה למחצה, שניהם טמאין.
ח) הייתה המעזיבה לאוויר, וטומאה בתוכה -- מחצייה ולמטה -- הבית טמא; והעומד מלמעלה, אפילו כנגד הטומאה, טהור, שהרי פשטה הטומאה בכל הבית. הייתה הטומאה מחצייה ולמעלה -- הבית טהור, והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טמא. מחצה למחצה -- הבית טמא, והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טמא: שהרי אי אפשר לצמצם.
ט) [ה] וכן כותל המשמש את הבית, יידון מחצה למחצה. כיצד, כותל שהוא לאוויר, וגג הבית סמוך לכותל, ואינו מורכב על הכותל, וטומאה רצוצה בתוך הכותל -- הייתה מחצייו ולפנים -- הבית טמא; והעומד מלמעלה על ראש הכותל טהור, כעומד על גג הבית.
י) הייתה מחצייו ולחוץ -- הבית טהור; והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טמא, שהרי לא פשטה הטומאה בתוך הבית. הייתה הטומאה מחצה למחצה -- הבית טמא; והעומד מלמעלה טהור, שהרי פשטה הטומאה בבית.
יא) נטל מהכותל מבפנים, או שהוסיף בכותל מבחוץ, עד שנמצאת הטומאה מחצי כותל ולפנים -- הבית טמא; נטל מבחוץ, או שהוסיף בעובי הכותל מבפנים, עד שנמצאת הטומאה מחצי כותל ולחוץ -- הבית טהור. הייתה הטומאה נתונה על גבי הכותל, אפילו מחצייו ולפנים -- הבית טהור.
יב) [ו] בית המשמש את הכותל, יידון כקליפת השום. כיצד, החופר שני כוכים או שתי מערות זו בצד זו, עד שנמצאו שני בתים חפורים בקרקע, ונעשה ביניהם כותל המבדיל בין שניהם, והייתה טומאה בבתים, וכלים בכותל -- אם יש עליהם כקליפת השום, טהורין. הייתה טומאה בכותל זה, וכלים בבתים -- אם יש עליהם כקליפת השום, טהורים.
יג) הנה למדת שכותל בניין, נידון מחצה למחצה; וכותל הסלע או שנעשה מגוש הארץ כשחופר מכאן ומכאן, נידון כקליפת השום. [ז] כותל שחצי עובייו בניין וחצייו סלע, נידון מחצה למחצה.
יד) [ח] טומאה שהייתה בין קורות הבית, אפילו אין תחתיה אלא כקליפת השום -- הבית טהור; ורואין את הטומאה כאילו היא רצוצה בארץ, ומטמאה כנגדה בלבד. ואם יש במקומה טפח על טפח, הכול טמא; וכן אם הייתה נראית בתוך הבית -- בין כך ובין כך, הבית טמא.
טו) שני פתחים זה על גבי זה, וטומאה בכותל שביניהם -- אם נראית שהיא לתוך אחת מהם, הוא טמא וחברו טהור; ואם לאו, נידונין מחצה למחצה.