תניא - כ״ג שבט ה׳תשפ״ד
ומזה יוכל המשכיל - כמ״ש לקמן

תניא

ומזה יוכל המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בעסקו בתורה כשיתבונן איך שנפשו ולבושיה שבמוחו ובפיו הם מיוחדי' ממש בתכלית היחוד ברצון העליון ואור א"ס ב"ה ממש המתגלה בהם מה שכל העולמות עליונים ותחתונים כלא חשיבי קמיה וכאין ואפס ממש עד שאינו מתלבש בתוכם ממש אלא סובב כל עלמין בבחי' מקיף להחיות' עיקר חיותם רק איזו הארה מתלבשת בתוכם מה שיכולים לסבול שלא יתבטלו במציאות לגמרי. וז"ש ויצונו ה' את כל החוקים האלה ליראה את ה' וגו' [ועל יראה גדולה זו אמרו אם אין חכמה אין יראה והתורה נקראת אצלה תרעא לדרתא כמ"ש במ"א] אלא דלאו כל מוחא סביל דא יראה כזו. אך גם מאן דלא סביל מוחו כלל יראה זו לא מינה ולא מקצתה מפני פחיתות ערך נפשו בשרשה ומקורה במדרגות תחתונים דעשר ספירות דעשיה אין יראה זו מעכבת בו למעשה כמ"ש לקמן:

x
יתרו ששי (עם פרש״י) -- שמות: י״ט, כ׳ - כ׳, י״דחומש:
ק״ח - קי״בתהילים:
ומזה יוכל המשכיל - כמ״ש לקמןתניא:
הל׳ עבדים פרק ד-ורמב״ם ג״פ:
הל׳ מאכלות אסורות פרק הרמב״ם פ״א:
מ״ע קצו. מל״ת רלג. מ״ע רלד. רלג. מל״ת רסאספר המצוות:
לעילוי נשמת הת׳ מנחם מענדל ע״ה בן יבלחט״א ר׳ דוד צירקינד