תניא - י׳ אדר א׳ ה׳תשפ״ד
והסיבה היא - ״לו״ בשר אדם

תניא

והסיבה היא גסות הקליפה שמגביה עצמה על אור קדושת נפש האלהית ומסתרת ומחשיכה אורה. ולזאת צריך לבטשה ולהשפילה לעפר דהיינו לקבוע עתים להשפיל עצמו להיות נבזה בעיניו נמאס ככתוב ולב נשבר רוח נשברה היא הס"א שהיא היא האדם עצמו בבינונים שנפש החיונית המחיה הגוף היא בתקפה כתולדתה בלבו נמצא היא היא האדם עצמו. ועל נפש האלהית שבו נאמר נשמה שנתת בי טהורה היא שנתת בי דייקא מכלל שהאדם עצמו איננו הנשמה הטהורה כי אם בצדיקים שבהם הוא להפך שנשמה הטהורה שהיא נפש האלהית הוא האדם וגופם נקרא בשר אדם.

x
תצוה שני (עם פרש״י) -- שמות: כ״ח, י״ג - ל׳חומש:
נ״ה - נ״טתהילים:
והסיבה היא - ״לו״ בשר אדםתניא:
הל׳ מלוה ולוה פרק כה-כזרמב״ם ג״פ:
הל׳ שחיטה פרק הרמב״ם פ״א:
מ״ע קצחספר המצוות:
לעילוי נשמת הרב אליעזר צבי זאב ב״ר מרדכי שכנא ע״ה צירקינד