⇦ ⇨
חומש
תזריע - שלישי
פרק י״ג, פסוקים י״ח - כ״ג
יחוּבָשָׂר כִּי־יִהְיֶה בוֹ־בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא:

שחין. לשון חמום, שנתחמם הבשר בלקוי הבא לו מחמת מכה שלא מחמת האור (חולין ח.):

ונרפא. השחין העלה ארוכה ובמקומו העלה נגע אחר:

יטוְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת וְנִרְאָה אֶל־הַכֹּהֵן:

או בהרת לבנה אדמדמת. שאין הנגע לבן חלק, אלא פתוך ומעורב בשתי מראות לובן ואודם:

כוְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן־הָעוֹר וּשְׂעָרָהּ הָפַךְ לָבָן וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע־צָרַעַת הִוא בַּשְּׁחִין פָּרָחָה:

מראה שפל. ואין ממשו שפל, אלא מתוך לבנינותו הוא נראה שפל ועמוק, כמראה חמה עמוקה מן הצל:

כאוְאִם | יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין־בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן־הָעוֹר וְהִיא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים:
כבוְאִם־פָּשׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע הִוא:

נגע היא. השאת הזאת או הבהרת:

כגוְאִם־תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן:

תחתיה. במקומה:

צרבת השחין. כתרגומו רשם שחנא, אינו אלא רושם החמום הניכר בבשר. כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום, כמו ונצרבו בה כל פנים (יחזקאל כא, ג.), רייטרי״ד בלע״ז:

צרבת. רייטרי״שמענט בלע״ז:

x
תזריע שלישי (עם פרש״י) -- ויקרא: י״ג, י״ח - כ״גחומש:
כ, א׳ - ט׳תהילים:
אך מי ששרש ... ״נג״ כידוע לי״ח)תניא:
הל׳ עבודת כוכבים וחקותיהם פרק ד-ורמב״ם ג״פ:
הל׳ ערכין וחרמין פרק ורמב״ם פ״א:
מל״ת טז. יז. יח. יט. כ. כא. כו. כח. כז. כט. יד. ח. כז. כט. יד. ח. ט. זספר המצוות:
לעילוי נשמת הרב אליעזר צבי זאב ב״ר מרדכי שכנא ע״ה צירקינד