פרק ז | |
א | וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת־ |
כלות כתיב (ר"ל בפת"ח ולא כלות בשו"א ודו"ק), יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה (במ"ר יב, ח.): בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן, ותלאו הכתוב במשה, לפי שמסר נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר כמו שהראהו בהר להורות לעושי המלאכה, ולא טעה בתבנית אחת. וכן מצינו בדוד, לפי שמסר נפשו על בנין בית המקדש, שנאמר זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' וגו' (תהלים קלב, א ב.), לפיכך נקרא על שמו, שנאמר ראה ביתך דוד (מלכים א יב, טז.): ולא נאמר ביום הקים, מלמד שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו, ובאותו היום העמידו ולא פרקו, לכך נאמר ביום כלות משה להקים, אותו היום כלו הקמותיו, וראש חודש ניסן היה, בשני נשרפה הפרה, בשלישי הזו הזיה ראשונה, ובשביעי גלחו (גיטין ס:): | |
ב | וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל־ |
שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מוכים עליהם, שנאמר ויכו שוטרי בני ישראל וגו' (שמות ה, יד. ספרי מה.): שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל, שנאמר ואתכם יהיו וגו' (במדבר א, ד.): | |
ג | וַיָּבִיאוּ אֶת־ |
אין צב אלא מחופים, וכן בצבים ובפרדים (ישעיה סו, כ.), עגלות מכוסים קרוים צבים: שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום. אמר רבי נתן, מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחלה, אלא כך אמרו הנשיאים, יתנדבו צבור מה שיתנדבו ומה שמחסרין אנו משלימין, כיון שראו שהשלימו צבור את הכל, שנאמר והמלאכה היתה דים (שמות לו, ז.), אמרו מעתה מה לנו לעשות, הביאו את אבני השוהם והמלואים לאפוד ולחשן, לכך התנדבו כאן תחלה: | |
ד | וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל־ |
ה | קַח מֵאִתָּם וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת־ |
ו | וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת־ |
ז | אֵת | שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּפִי עֲבֹדָתָם: |
ח | וְאֵת | אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי כְּפִי עֲבֹדָתָם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן־ |
שהיה משא בני גרשון קל משל מררי, שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים: | |
ט | וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי־ |
משא דבר הקדושה, הארון והשלחן וגו', לפיכך בכתף ישאו: | |
י | וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת־ |
לאחר שהתנדבו העגלות והבקר לשאת המשכן, נשאם לבם להתנדב קרבנות המזבח לחנכו: כי לא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי הגבורה: | |
יא | וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל־ |
ועדיין לא היה יודע משה היאך יקריבו, אם כסדר תולדותם אם כסדר המסעות, עד שנאמר לו מפי הקב"ה יקריבו למסעות איש יומו: | |
יב | וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת־ |
אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים וכו' כדאיתא בסדר עולם: יחסו הכתוב על שבטו, ולא שגבה משבטו והקריב, או אינו אומר למטה יהודה אלא שגבה משבטו והביא, תלמוד לומר זה קרבן נחשון, משלו הביא: | |
יג | וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת־ |
למנחת נדבה: | |
יד | כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: |
כתרגומו, משקל עשר שקלי הקדש היה בה: לא מצינו קטרת ליחיד ולא על מזבח החיצון אלא זו בלבד, והוראת שעה היתה: | |
טו | פַּר אֶחָד בֶּן־ |
מיוחד שבעדרו: | |
טז | שְׂעִיר־ |
לכפר על קבר התהום (עיין ברא"ם) וטומאת ספק: | |
יז | וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי־ |
יח | בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן־ |
: | |
יט | הִקְרִב אֶת־ |
מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר מה שלא נאמר בכל השבטים, לפי שבא ראובן וערער ואמר, אחר שקדמני יהודה אחי אקריב אני אחריו, אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם, לכך אמר הקרב את קרבנו והוא חסר יו"ד, שהוא משמע הקרב לשון צווי, שמפי הגבורה נצטוה הקרב. ומהו הקריב הקריב שני פעמים, שבשביל שני דברים זכה להקריב שני לשבטים, אחת שהיו יודעים בתורה שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים (דברי הימים א יב, לג.), ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו, וביסודו של רבי משה הדרשן מצאתי, אמר רבי פנחס בן יאיר, נתנאל בן צוער השיאן עצה זו: מנין אותיותיו בגימ' תתק"ל, כנגד שנותיו של אדם הראשון: על שם שכשהעמיד תולדות לקיום העולם בן מאה ושלשים שנה היה, שנאמר ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו וגו' (בראשית ה, ג.): בגימ' תק"כ על שם נח שהעמיד תולדות בן ת"ק שנה, ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזרת המבול קודם תולדותיו, כמו שפירשתי אצל והיו ימיו מאה ועשרים שנה, (שם ו, ג.) לפיכך נאמר מזרק אחד כסף ולא נאמר מזרק כסף אחד כמו שנאמר בקערה, לומר שאף אותיות של אחד מצטרפות למנין: כנגד שבעים אומות שיצאו מבניו: | |
כ | כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: |
כנגד התורה שנתנה מידו של הקב"ה: כנגד עשרת הדברות: גימטריא של קטרת תרי"ג מצות, ובלבד שתחליף קו"ף בדל"ת על ידי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק: | |
כא | פַּר אֶחָד בֶּן־ |
כנגד אברהם שנאמר בו ויקח בן בקר (שם יח, ז.): כנגד יצחק ויקח את האיל וגו' (שם כב, יג.): כנגד יעקב והכשבים הפריד יעקב (שם ל, מ.): | |
כב | שְׂעִיר־ |
לכפר על מכירת יוסף שנאמר בו וישחטו שעיר עזים (שם לז, לא.): | |
כג | וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי־ |
כנגד משה ואהרן שנתנו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים: ג' מינים כנגד כהנים ולוים וישראלים, וכנגד תורה נביאים וכתובים, שלש חמשיות כנגד חמשה חומשין, וחמש הדברות הכתובין על לוח אחד וחמש הכתובין על השני. עד כאן מיסודו של רבי משה הדרשן: | |
כד | בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן־ |
ביום השלישי היה נשיא המקריב לבני זבולון וכן כולם, אבל בנתנאל שנאמר בו הקריב נתנאל, נופל אחריו הלשון לומר נשיא יששכר, לפי שכבר הזכיר שמו והקרבתו, ובשאר שלא נאמר בהן הקריב, נופל עליהן לשון זה נשיא לבני פלוני, אותו היום היה הנשיא המקריב לשבט פלוני: | |
כה | קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת־ |
כו | כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: |
כז | פַּר אֶחָד בֶּן־ |
כח | שְׂעִיר־ |
כט | וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי־ |
ל | בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן־ |
לא | קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת־ |
לב | כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: |
לג | פַּר אֶחָד בֶּן־ |
לד | שְׂעִיר־ |
לה | וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי־ |
לו | בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן־ |
לז | קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת־ |
לח | כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת: |
לט | פַּר אֶחָד בֶּן־ |
מ | שְׂעִיר־ |
מא | וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי־ |