רמב״ם פרק אחד ליום - ב׳ תמוז ה׳תשפ״ד
הל׳ בית הבחירה פרק ג

רמב״ם פרק אחד ליום

הלכות בית הבחירה פרק ג

א) המנורה, מפורשת צורתה בתורה. וארבעה גביעים ושני כפתורים ושני פרחים היו בקנה המנורה, שנאמר "ובמנורה, ארבעה גביעים, משוקדים, כפתוריה ופרחיה" (שמות כה,לד); ועוד פרח שלישי היה סמוך לירכה של מנורה, שנאמר "עד ירכה עד פרחה" (במדבר ח,ד). [ב] ושלוש רגליים היו לה.

ב) ושלושה כפתורים אחרים היו בקנה המנורה, שמהן יוצאין ששת הקנים, שלושה מצד זה, ושלושה מצד זה; וכל קנה וקנה מהן, שלושה גביעים וכפתור ופרח, והכול משוקדים כמו שקדים שקדים בעשייתן.

ג) נמצאו כל הגביעים שניים ועשרים, והפרחים תשעה, והכפתורים אחד עשר. וכולן מעכבין זה את זה; ואפילו חסר אחד מן השניים וארבעים, מעכב את כולן.

ד) במה דברים אמורים, בשעשאוה זהב; אבל של שאר מיני מתכות, אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחים. וכן מנורה הבאה זהב, תהיה כולה כיכר עם נרותיה; ותהיה כולה, מקשה מן העשתות. ושל שאר מיני מתכות, אין מקפידין על משקלה; ואם הייתה חלולה, כשרה. [ה] ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות -- בין שהייתה של זהב, בין שהייתה של שאר מיני מתכות.

ה) [ו] המלקחיים והמחתות וכלי השמן, אינן מכלל הכיכר: שהרי נאמר במנורה "זהב טהור" (שמות כה,לא), וחזר ואמר "ומלקחיה ומחתותיה, זהב טהור" (שמות כה,לח); ולא נאמר נרותיה זהב טהור, מפני שהנרות קבועין במנורה והן מכלל הכיכר.

ו) [ז] שבעת קני המנורה, מעכבין זה את זה; ושבעת נרותיה, מעכבין זה את זה: בין שהייתה של זהב, בין שהייתה של שאר מיני מתכות. וכל הנרות קבועים בקנים.

ז) [ח] ששת הנרות הקבועין בששת הקנים היוצאין מן המנורה, כולן פניהם לנר האמצעי שעל קנה המנורה. וזה הנר האמצעי, פניו כנגד קודש הקודשים; והוא הנקרא נר מערבי.

ח) [ט] הגביעים דומין לכוסות אלכסנדרייה, שפיהן רחב ושוליהן קצר; והכפתורים כמין תפוחים בירותיים, שהם ארוכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין; והפרחים כמו פרחי העמודים, שהם כמו קערה ושפתה כפולה לחוץ.

ט) [י] גובה המנורה, היה שמונה עשר טפח: הרגליים והפרח שלושה טפחים, ושני טפחים חלק, וטפח שבו גביע כפתור ופרח, וטפחיים חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו -- אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפח חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו -- אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפח חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו -- אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפחיים חלק; נשתיירו שלושה טפחים, שבהן שלושה גביעים כפתור ופרח. וזו היא צורתה.

י) [יא] ואבן הייתה לפני המנורה; ובה שלוש מעלות, שעליה כוהן עומד ומטיב את הנרות, ומניח עליה כלי שמנה ומלקחיה ומחתותיה, בשעת הטבה.

יא) [יב] השולחן, היה אורכו שנים עשר טפח, ורוחבו שישה טפחים; והיה מונח אורכו לאורך הבית, ורוחבו לרוחב הבית. וכן שאר כל הכלים שבמקדש, אורכן לאורך -- חוץ מן הארון, שהיה אורכו לרוחב הבית. וכן נרות המערכה היו כנגד רוחב הבית, בין הצפון והדרום.

יב) [יג] ארבעה סניפין של זהב היו לשולחן, מפוצלין בראשיהן, שהיו סומכין בהם שתי המערכות של לחם הפנים, שניים מסדר זה ושניים מסדר זה; והם הנאמרים בתורה "וקשותיו" (שמות כה,כט). [יד] ועשרים ושמונה קנים של זהב, כל אחד מהן כחצי קנה חלול, היו לו -- ארבעה עשר לסדר זה, וארבעה עשר לסדר זה; והן הנקראין "מנקייותיו" (שם). ושני הבזיכין שמניחין בהן הלבונה, על השולחן בצד המערכות; הן הנקראין "כפותיו" (שם). והדפוסין שעושין בהן לחם הפנים, הם הנקראין "קערותיו" (שם).

יג) [טו] אלו הארבעה עשר קנים -- נותן החלה הראשונה על עצמו של שולחן, ונותן בין ראשונה ושנייה שלושה קנים; ובין כל חלה וחלה שלושה -- ובין שישית וחמישית שני קנים בלבד, לפי שאין על השישית אחרת: נמצאו ארבעה עשר בכל ומערכה.

יד) [טז] ושני שולחנות היו באולם מבפנים, על פתח הבית -- אחד של שיש, נותנין עליו לחם הפנים בכניסתו; והאחד של זהב, שנותנין עליו לחם הפנים ביציאתו: שמעלין בקודש, ולא מורידין.

טו) [יז] מזבח הקטורת היה מרובע, אמה על אמה; והוא נתון בהיכל מכוון בין הצפון לדרום, משוך מבין השולחן והמנורה לחוץ. ושלושתן היו מונחין משליש ההיכל ולפנים, כנגד הפרוכת שמבדלת בין הקודש ובין קודש הקודשים.

טז) [יח] הכיור -- היו לו שנים עשר דד, כדי שיהיו כל הכוהנים המתעסקין בתמיד מקדשין ממנו כאחד. ומוכני עשו לו, שיהיו בה המים תמיד; והיא חול, כדי שלא יהיו המים שבה נפסלין בלינה: שהכיור מכלי הקודש, ומקדש; וכל דבר שיתקדש בכלי קודש -- אם לן, נפסל.

x
חקת שני (עם פרש״י) -- במדבר: י״ט, י״ח - כ׳, ו׳חומש:
י׳ - י״זתהילים:
רק מפני - ״פז״ ידוע למשכיליםתניא:
הל׳ שחיטה פרק יב-ידרמב״ם ג״פ:
הל׳ בית הבחירה פרק גרמב״ם פ״א:
מ״ע קמחספר המצוות:
לעילוי נשמת הרב אליעזר צבי זאב ב״ר מרדכי שכנא ע״ה צירקינד