בתקון ליל הו"ר [הושענא רבה] גם פרשה ברכה אומרים רק פ"א [פעם אחת] מקרא - היו יחידים שאאמו"ר [שאדוני אבי מורי ורבי] ציום לאומרה בהו"ר [בהושענא רבה] עם פירש"י [פירוש רש"י] ואינה הוראה לרבים - ובערב שמחת תורה אומרים אותה שנים מקרא ואחד תרגום.
קודם הלל מסירים שתי הכריכות שעל הלולב, ונשארים רק הג' מאגדים ג' המינים יחד. עירוב תבשילין. בהושענא רבה טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל לא בשמע"צ [בשמיני עצרת] ושמח"ת [ושמחת תורה].