שם חסיד הוא שם קדום הנמצא בדרז"ל [בדברי רבותינו זכרונם לברכה] גם על אדם הראשון [עירובין יח ב], והוא תואר השלימות וההפלגה אם בשכל או במדות או בשניהם יחדיו. אמנם בתורת חסידות חב"ד תואר חסיד הוא, מי שמכיר מהותו העצמי ומעמדו בידיעת התורה ולימודה ומצבו בקיום המצות. יודע הוא מה שחסר לו ונותן לב ודואג למלאות את החסר, ומרבה במשמעת בדרך קבלת עול.
הצ"צ [הצמח צדק] אמר בסיום ספור הנ"ל [הנזכר לעיל] [כ' אד"ש [אדר שני]]: זקני - רבינו הזקן - הוא משה רבינו דתורת חסידות חב"ד. במשה אמרז"ל [אמרו רבותינו זכרונם לברכה] שהתורה ניתנה לו, אלא שנהג בה טוב עין. אש תמיד האלקי הנוגע לתורת חסידות חב"ד נתן הה"מ [הרב המגיד] לזקני, וזקני נהג בה טוב עין ויתנה לכל העוסקים בתורת החסידות. ברור לי אשר כל הלומד עם חברו ומעורר בו את האש תמיד האלקי, הנה שכרו אתו אשר זכותו זה לא תכבה לעד.