כא אדר א

שֵׁם חָסִיד הוּא שֵׁם קָדוּם הַנִּמְצָא בדרז״ל (בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה) גַּם עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן (עֵירוּבִין יח בּ), וְהוּא תּוֹאַר הַשְּׁלֵימוּת וְהַהַפְלָגָה אִם בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו. אָמְנָם בְּתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ״ד תּוֹאַר חָסִיד הוּא, מִי שֶׁמַּכִּיר מְהוּתוֹ הָעַצְמִי וּמַעֲמָדוֹ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְלִימּוּדָהּ וּמַצָּבוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת. יוֹדֵעַ הוּא מַה שֶׁחָסֵר לוֹ וְנוֹתֵן לֵב וְדוֹאֵג לְמַלֹּאות אֶת הֶחָסֵר, וּמַרְבֶּה בְּמַשְׁמַעַת בְּדֶרֶךְ קַבָּלַת עוֹל.

כא אדר שני

הצ״צ (הַצֶּמַח צֶדֶק) אָמַר בְּסִיוּם סִפּוּר הַנַ״ל (הַנִּזְכַּר לְעִיל) (כ׳ אד״שׁ (אַדָר שֵׁנִי)): זְקֵנִי - רַבֵּינוּ הַזָּקֵן - הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ דּתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ״ד. בְּמֹשֶׁה אמרז״ל (אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה) שֶׁהַתּוֹרָה נִיתְּנָה לוֹ, אֶלָּא שֶׁנָּהַג בָּהּ טוֹב עַיִן. אֵשׁ תָּמִיד הָאֱלֹקִי הַנּוֹגֵעַ לְתוֹרַת חֲסִידוּת חַבַּ״ד נָתַן הה״מ (הָרַב הַמַּגִּיד) לִזְקֵנִי, וּזְקֵנִי נָהַג בָּהּ טוֹב עַיִן וַיִּתְּנָה לְכָל הָעוֹסְקִים בּתוֹרַת הַחֲסִידוּת. בָּרוּר לִי אֲשֶׁר כָּל הַלּוֹמֵד עִם חֲבֵרוֹ וּמְעוֹרֵר בּוֹ אֶת הָאֵשׁ תָּמִיד הָאֱלֹקִי, הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ אֲשֶׁר זְכוּתוֹ זֶה לֹא תִכְבֶּה לָעַד.