יום שני | טו מנחם אב | ה׳תש״ג | ||||
א״א (אֵין אוֹמְרִים) תַּחֲנוּן.
| ||||||
|
רוֹשֶׁם אאמו״ר (אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי): מַעֲלַת ט״ו בְּאָב עַל כָּל ט״ו בַּחֹדֶשׁ, שֶׁזֶּהוּ רַק הַשְּׁלֵמוּת בְּהַגִּילּוּי, אַבָל מ״מ (מִכָּל מָקוֹם) הִיא רַק בְּחִינַת מְקַבֵּל, אַבָל בט״ו בְּאָב הָאוֹר בָּהּ בִּקְבִיעוּת, לְפִי שֶׁהָעֲלִיָּה הִיא לְפִי עֶרֶךְ עוֹצֶם הַיְרִידָה דת״ב (דְּתִּשְׁעָה בְּאָב)... וְזֶהוּ תָּשַׁשׁ כֹּחָהּ שֶׁל חַמָּה, עכו״ם (עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת) מוֹנִים לְחַמָּה בִּישָׁא, וּבְט״ו תָּשַׁשׁ כו׳ בְּמִכָּל שֶׁכֵּן מִזְּמַן הַבַּיִת שֶׁהָיוּ נִכְנָעִים לִשְׁלֹמֹה, כ״ש (כָּל שֶׁכֵּן) לֶעָתִיד, וְנָהֲרוּ אֵלָיו, בִּבְחִינַת בִּיטוּל לְגַמְרֵי, וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר כו׳, וּמֵעֵין זֶה בט״ו בְּאָב תָּשַׁשׁ כו׳.