בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים הוֹדוּ, אַבָל אוֹמְרִים פָּתַח אֵלִיָּ׳(הוּ).

שְׁנַת תּר״ח אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק מַאֲמָר עַל פָּסוּק אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה גו׳, כֶּסֶף הוּא הַנְּשָׁמָה, עַל שֵׁם שֶׁהִיא תָּמִיד בְּכוֹסֶף וּתְשׁוּקָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וּכְדִכְתִיב רוּחַ הָאָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה, דְּאָדָם הֵם נש״י (נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל), אַתֶּם קְרוּיִם אָדָם, וְהַנְּשָׁמָה נְתוּנָה בְּהַלְוָאָה לְהָאָדָם, וּכְתִיב יָמִים יוּצָּרוּ גו׳, דְּיֵשׁ מִסְפָּר קָבוּעַ כו׳, וְחָסֵר יוֹמָא חָדָא חָסֵר לְבוּשָׁא חָדָא.