חוֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא חֹדֶשׁ הַחֶשְׁבּוֹן. דִּכְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת הִנֵּה הַבַּעַל עֵסֶק.. בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק כִּדְבָּעֵי וְיִתֵּן רֶוַח רַב, צָרִיךְ מִזְּמַן לִזְמַן לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן וּלְתַקֵן אֶת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת... כֵּן הוּא גַּם בַּעֲבוֹדָה הָרוּחְנִית בַּעֲבוֹדַת השי״ת (הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ), דְכָּל הַשָׁנָה הִנֵה כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בְּתּוֹרָה וּמִצְוֹת וּבְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, בְּחֹדֶש אֱלוּל הוּא חֹדֶש הַחֶשְבּוֹן אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִשְׂרָאֵל, כָּל חַד וְחַד לְפוּם שִיעוּרָא דִילֵי׳(ה) הֵן הַיוֹשֵׁב אֹהֶל וְהֵן הַבַּעַל עֵסֶק, צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק בְּנַפְשָׁם מִכֹּל אֲשֶׁר עָבַר עַלֵיהֶם בְּמֶשֶךְ הַשָׁנָה, וְלֵידַע הַמַעֲלוֹת בַּעֲבוֹדָתָם וּלְחַזְקָם, וְאֶת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּהֶם וּבַעֲבוֹדָתָם לְתַקְּנָם. דְעַל יְדֵי הֲכָנָה טוֹבָה זוֹ.. זוֹכִים לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּרוּחְנִיּוּת.