טז אדר א
יום ראשון | טז אדר א | ה׳תש״ג | ||||
|
רַבֵּינוּ הַזָּקֵן אָמַר: בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן הָיוּ זָהָב וָכֶסֶף וּנְחוֹשֶׁת. וְלֹא הָיָה דָבָר הַמַבְרִיק זוּלַת מַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת שֶׁמֵהֶן נַעֲשׂוּ הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ. הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ הֵם הַבָּאִים בָּאַחֲרוֹנָה מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, וְתַשְׁמִישׁוֹ הוּא בְּרֹאשׁ כָּל עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן, כִּי נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן.
טז אדר שני
יום שלישי | טז אדר שני | ה׳תש״ג | ||||
|
מֵעֲבוֹדַת בַּעַל עֵסֶק: לְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הָאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן גָּמוּר בְּהַזָּן וּמְפַרְנֵס לְכָל בָּשָׂר, כִּי הוּא ית׳ (יִתְבָּרֵךְ) יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶיוַח, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶת כְּאִלּוּ פַּרְנסָתוֹ כְּבָר מְזוּמֶּנֶת לְפָנָיו.