שבת | כט אדר א | ה׳תש״ג | ||||
הפטרה: ויכרות יהוידע גו׳ ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטורת מ״ח.
מְבָרְכִים ר״ח אדר שני. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות
| ||||||
|
בַּאֲמִירַת לְחַיִּים יֵשׁ שְׁתֵּי נוּסְחָאוֹת: א) לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְטַעַם הַבְּרָכָה - לִהְיוֹת כִּי בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן הַנִּזְכֶּרֶת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בַּתּוֹרָה הָיוּ תּוֹצָאוֹת לֹא טוֹבִים - וַיָּחֶל נֹחַ גו׳, וְעֵץ הַדַּעַת גֶּפֶן הָיָה, וְלָכֵן מְבָרְכִים שֶׁיַּיִן זֶה יִהְיֶה לְחַיִּים טוֹבִים.
בּ) הָרַב הַמַּגִּיד מִמּעֶזְרִיטְשׁ הָיָה עוֹנֶה לְחַיִּים וְלִבְרָכָה. פַּעַם בְּהִתְוַעֲדוּת שֶׁהָיָה נוֹכֵחַ רַבֵּינוּ הַזָּקֵן, עָנָה רַבֵּינוּ הַזָּקֵן:
לְחַיִּים וְלִבְרָכָה. אֲחַרֵי הַהִתְוַעֲדוּת שׂוֹחֲחוּ הַחֲסִידִים בְּטַעַם נוּסַח זֶה, שֶׁשָּׁמְעֻהוּ אָז פַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. אֶחָד הַחֲסִידִים אָמַר, אֲשֶׁר לִהְיוֹת כִּי נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד, וּבַעֲבוֹדָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת, לָכֵן זְקוּקִים לִבְרָכָה. וְהַנּוּסַח הוּא ״לְחַיִּים וְלִבְרָכָה״ - אוֹתִיוֹת לֵב-רַכָּה. הצ״צ (הַצֶמַח צֶדֶק) אָמַר ע״ז (עַל זֶה): דאָס קעֶן זאָגעֶן אַ חָסִיד, וואָס האָט געֶדאַוועֶנט אוּן געֶטאָן אִין עֲבוֹדָה דְרַייסִיג יאָהְר.