ט | וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל־ |
י | וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי־ |
היה לו לכתוב ופרעה קרב, מהו הקריב, הקריב עצמו ונתאמץ לקדם לפניהם, כמו שהתנה עמהם: בלב אחד כאיש אחד. דבר אחר והנה מצרים נוסע אחריהם, ראו שר של מצרים נוסע מן השמים לעזור למצרים (תנחומא בשלח יג.): תפשו אומנות אבותם (מכילתא פ״ב). באברהם הוא אומר, אל המקום אשר עמד שם (בראשית יט, כז.). ביצחק, לשוח בשדה (שם כד, סג.). ביעקב, ויפגע במקום (שם כח, יא.): | |
יא | וַיֹּאמְרוּ אֶל־ |
וכי מחמת חסרון קברים, שאין קברים במצרים ליקבר שם, לקחתנו משם. שיפו״ר פלינצס״א דינו״ן פושי״ש: | |
יב | הֲלֹא־ |
והיכן דברו, ירא ה׳ עליכם וישפוט (מכילתא פ״ב): מאשר נמות, ואם היה נקוד מלאפו״ם, (ר״ל חול״ם, כנודע לבעלי דקדוק שקראו חול״ם מלאפו״ם, ועיין לקמן פרשת יתרו בפסוק פן יפרוץ) היה נבאר ממיתתנו, עכשיו שנקוד בשורק, נבאר מאשר נמות. וכן מי יתן מותנו, שנמות. וכן מי יתן מותי (שמואל ב יט, יט.) דאבשלום, שאמות. כמו ליום קומי לעד, עד יום שובי בשלום (דברי הימים ב יח, כו.) שאקום שאשוב: | |
יג | וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־ |
מה שראיתם אותם אינו אלא היום, היום הוא שראיתם אותם ולא תוסיפו עוד: | |
יד | יְהוָֹה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן: |
בשבילכם, וכן כי ה׳ נלחם לכם, וכן אם לאל תריבון (איוב יג, ח.), וכן ואשר דבר לי (בראשית כד, ז.), וכן האתם תריבון לבעל (שופטים ו, לא.): |