יב | וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־ |
ראה תן עיניך ולבך על דבריך אתה אומר אלי וגו׳ ואתה לא הודעתני וגו׳ ואשר אמרת לי הנה אנכי שולח מלאך אין זו הודעה שאין אני חפץ בה: הכרתיך משאר בני אדם בשם חשיבות שהרי אמרת לי הנה אנכי בא אליך בעב הענן וגו׳ וגם בך יאמינו לעולם: | |
יג | וְעַתָּה אִם־ |
אם אמת שמצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך מה שכר אתה נותן למוצאי חן בעיניך: ואדע בזו מדת תגמוליך מה היא מציאת חן שמצאתי בעיניך. ופתרון למען אמצא חן למען אכיר כמה שכר מציאת החן: שלא תאמר ואעשה אותך לגוי גדול ואת אלה תעזוב ראה כי עמך הם מקדם ואם בהם תמאס איני סומך על היוצאים מחלצי שיתקיימו ואת תשלום השכר שלי בעם הזה תודיעני ורבותינו דרשוהו במסכת ברכות ואני ליישב המקראות על אופניהם ועל סדרם באתי: | |
יד | וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ: |
כתרגומו לא אשלח עוד מלאך אני בעצמי אלך כמו ופניך הולכים בקרב: | |
טו | וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם־ |
בזו אני חפץ כי ע״י מלאך אל תעלנו מזה: | |
טז | וּבַמֶּה | יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי־ |
יודע מציאת החן הלא בלכתך עמנו ועוד ד״א אני שואל ממך שלא תשרה שכינתך עוד על אומות העולם: ונהיה מובדלים בדבר הזה מכל העם כמו והפלה ה׳ בין מקנה ישראל וגו׳: |