יח | וְיָצָא אֶל־ |
זה מזבח הזהב, שהוא לפני ה' בהיכל. ומה תלמוד לומר ויצא, לפי שהזה ההזאות על הפרוכת, ועמד מן המזבח ולפנים והזה, ובמתנות המזבח הזקיקו לצאת מן המזבח ולחוץ, ויתחיל מקרן מזרחית צפונית (יומא נח:): ומה היא כפרתו, ולקח מדם הפר ומדם השעיר, מעורבין זה לתוך זה: | |
יט | וְהִזָּה עָלָיו מִן־ |
אחר שנתן מתנות באצבעו על קרנותיו, מזה ז' הזאות על גגו: ממה שעבר: לעתיד לבא (ת"כ פרק ד, יג.): | |
כ | וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת־ |
כא | וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת־ |
המוכן לכך מיום אתמול (יומא סו:): | |
כב | וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת־ |
כג | וּבָא אַהֲרֹן אֶל־ |
אמרו רבותינו, שאין זה מקומו של מקרא זה, ונתנו טעם לדבריהם במסכת יומא (דף לב.), ואמרו כל הפרשה כולה אמור על הסדר חוץ מביאה זו, שהיא אחר עשיית עולתו ועולת העם והקטרת אימורי פר ושעיר שנעשים בחוץ בבגדי זהב, וטובל ומקדש ופושטן ולובש בגדי לבן: להוציא את הכף ואת המחתה שהקטיר בה הקטרת לפני ולפנים: אחר שהוציאם ולובש בגדי זהב לתמיד של בין הערבים. וזהו סדר העבודות, תמיד של שחר בבגדי זהב, ועבודת פר ושעיר הפנימים וקטרת של מחתה בבגדי לבן, ואילו ואיל העם ומקצת המוספין בבגדי זהב, והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן, ושירי המוספין ותמיד של בין הערבים וקטורת ההיכל שעל מזבח הפנימי בבגדי זהב, וסדר המקראות לפי סדר העבודות כך הוא, ושלח את השעיר במדבר, ורחץ את בשרו במים וגו', ויצא ועשה את עולתו וגו', ואת חלב החטאת וגו', וכל הפרשה עד ואחרי כן יבא אל המחנה, ואחר כך ובא אהרן: מלמד שטעונין גניזה, ולא ישתמש באותן ארבעה בגדים ליום כפורים אחר: | |
כד | וְרָחַץ אֶת־ |
למעלה למדנו מורחץ את בשרו ולבשם שכשהוא משנה מבגדי זהב לבגדי לבן טעון טבילה, שבאותה טבילה פשט בגדי זהב שעבד בהן עבודת תמיד של שחר ולבש בגדי לבן לעבודת היום וכאן למדנו שכשהוא משנה מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה (שם לב:): המקודש בקדושת עזרה, והיא היתה בגג בית הפרוה, וכן ד' טבילות הבאות חובה ליום, אבל הראשונה היתה בחיל (שם ל. ת"כ פרק י, ח.): שמנה בגדים שהוא עובד בהן כל ימות השנה: מן ההיכל אל החצר שמזבח העולה שם: איל לעולה האמור למעלה בזאת יבא אהרן וגו': ואיל לעולה האמור למעלה ומאת עדת בני ישראל וגו': |