⇦ ⇨
חומש
תולדות - שלישי
פרק כ״ו, פסוקים י״ג - כ״ב
יגוַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי־גָדַל מְאֹד:

כי גדל מאד. שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק, ולא כספו וזהבו של אבימלך (ב״ר סד, ז.):

ידוַיְהִי־לוֹ מִקְנֵה־צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים:

ועבדה רבה. פעולה רבה, בלשון לע״ז אוברוינ״א (ארבייט גשעפט גווערב), עבודה משמע עבודה אחת, עבדה משמע פעולה רבה:

טווְכָל־הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר:

סתמום פלשתים. מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו. טמונין פלשתאי, לשון סתימה, ובלשון התלמוד מטמטם את הלב:

טזוַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל־יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי־עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד:
יזוַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל־גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם:

בנחל גרר. רחוק מן העיר:

יחוַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר | אֶת־בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר־קָרָא לָהֶן אָבִיו:

וישב ויחפר. את בארות אשר חפרו בימי אברהם אביו, ופלשתים סתמום קודם שנסע יצחק מגרר, חזר וחפרן:

יטוַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי־יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ־שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים:
כוַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם־רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם־הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ:

עשק. ערעור:

כי התעשקו עמו. נתעשקו עמו עליה במריבה וערעור:

כאוַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם־עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה:

שטנה. נושמנ״ט (מלה נושנת. הינדערונג שטערונג):

כבוַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי־עַתָּה הִרְחִיב יְהוָֹה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ:

ופרינו בארץ. כתרגומו וניפוש בארעא:

x
תולדות שלישי (עם פרש״י) -- בראשית: כ״ו, י״ג - כ״בחומש:
קי״ט: א׳ - צ״ותהילים:
פרק לב ברך ה׳ חילם... ״קנג״ תדרשנותניא:
הל׳ נזקי ממון ט-יארמב״ם ג״פ:
הל׳ טומאת מת פרק דרמב״ם פ״א:
מ״ע רמאספר המצוות:
לעילוי נשמת מרת רייזל בת ר׳ ישעיהו ע״ה צירקינד