מה אעשה לאלה. איך תעלה על לבי להרע להן:

והיה לעד. הקב״ה:

לאחיו. הם בניו (ב״ר עד, יג.), שהיו לו אחים, נגשים אליו לצרה ולמלחמה:

יגר שהדותא. תרגומו של גלעד:

(ע״כ קרא שמו) גלעד. גל עד:

והמצפה אשר אמר וגו׳. והמצפה אשר בהר הגלעד, וכמו שנאמר ויעבר את מצפה גלעד (שופטים יא, כט.), ולמה נקרא שמה מצפה, לפי שאמר כל אחד מהם לחברו, יצף ה׳ ביני ובינך אם תעבור את הברית:

כי נסתר. ולא נראה איש את רעהו:

בנתי בנתי. ב׳ פעמים, אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש:

אם תענה את בנתי. למנוע מהן עונת תשמיש (יומא עז:):

יריתי. כמו ירה בים, כזה שהוא יורה החץ:

אם אני. הרי אם משמש בלשון אשר, כמו עד אם דברתי דברי (בראשית כד, לג.):

לרעה. לרעה אי אתה עובר, אבל אתה עובר לפרקמטיא (ב״ר עד, טו.):

אלהי אברהם. קדש (שם טז.):

ואלהי נחור. חול:

אלהי אביהם. חול:

ויזבח יעקב זבח. שחט בהמות למשתה:

לאחיו. לאוהביו שעם לבן:

לאכל לחם. כל דבר מאכל קרוי לחם, כמו עבד לחם רב (דניאל ה, א.), נשחיתה עץ בלחמו (ירמיה יא, יט.):

ויפגעו בו מלאכי אלהים. מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו, ללותו לארץ:

מחנים. שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן. ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו (ב״ר עה, י. תנחומא וישלח ג.):