רמב״ם פרק אחד ליום - י״ח טבת ה׳תשפ״ד
הל׳ יבום וחליצה פרק ח

רמב״ם פרק אחד ליום

הלכות ייבום וחליצה פרק ח

א) מי שקידש אחת משתי אחיות, ואין ידוע איזו מהן קידש, ומת, ולו אח אחד -- חולץ לשתיהן, כדי להתירן לאחרים. היו לו שני אחין -- אחד חולץ לאחת מהן בתחילה, והשני מייבם לשנייה על כל פנים: אם זו היא שקידש אחיו, הרי ייבם אותה; ואם אינה אשת אחיו, הרי נשא אישה משאר הנשים, ואחותה שהייתה אשת אחיו, כבר נחלצה. אבל לא ייבם האחת תחילה -- שמא האחרת היא אשת אחיו, ונמצא שנשא קרובת זקוקתו; קדמו שני האחים, וכנסו שתי היבמות -- אין מוציאין מידם.

ב) שניים שקידשו שתי אחיות, זה אינו יודע אי זו קידש, וזה אינו יודע אי זו קידש, ומתו שניהן -- לזה אח, ולזה אח -- זה חולץ לשתיהן, וזה חולץ לשתיהן. לזה אח אחד, ולזה שניים -- היחידי, חולץ לשתיהן בתחילה; והשניים, אחד חולץ ראשון, והשני מייבם. ואם קדמו וכנסו, אין מוציאין מידם -- ואפילו היו כוהנים: שהחליצה שחלץ היחידי, מספק חלץ; והחלוצה אסורה לכוהן מדברי סופרים, ובספק חלוצה לא גזרו.

ג) היו לזה שני אחים, ולזה שני אחים -- אחיו של זה חולץ לאחת, ואחיו של זה חולץ לאחת; ואחר כך האח השני של זה מייבם חלוצתו של זה, והאח השני של זה מייבם חלוצתו של זה. קדמו שני אחים, וחלצו לשתיהן -- לא ייבמו שני האחים האחרים; אלא אחד חולץ בתחילה, ואחד מייבם לשנייה. ואם קדמו וכנסו, אין מוציאין מידם.

ד) האישה שהיו לה בנים, והיו לכלתה בנים, ונתעברה האישה ונתעברה כלתה, וילדו שתיהן במחבואה אחת, ונתערבו שני הילדים והגדילו התערובות, ונשאו נשים ומתו -- כיצד הן ניתרות -- בני הכלה חולצין לשתיהן תחילה, ולא מייבמין: שכל אחת משתיהן -- ספק שהיא אשת אחיו ותהיה מותרת לו, ספק שהיא אשת אחי אביו והיא ערווה עליו. אבל בני הזקנה, או חולצין או מייבמין: שאם היא זו אשת אחיו, הרי ייבמה; ואם היא אשת בן אחיו, מותרת להינשא לו -- שכבר נחלצה.

ה) מתו הבנים הידועים של זקנה ושל כלתה, והרי בני התערובות קיימין -- בני התערובות לנשי בני הזקנה, חולצין ולא מייבמין: שהיא ספק אשת אחי אביו, שהיא ערווה עליו. ולנשי בני הכלה, אחד חולץ בתחילה; ואחד מייבם על כל פנים: אם בן הכלה הוא שחלץ תחילה, הרי חלץ אשת אחיו, והשני מן התערובות הוא בן הזקנה, ומותר לו לישא אשת בן אחיו אחר שנחלצה מיבמה; ואם זה שחלץ תחילה הוא בן הזקנה, הרי חלץ לאשת בן אחיו ולא עשה כלום, והשני מן התערובות הוא בן הכלה, והרי ייבם אשת אחיו.

ו) מי שלא שהת אחר בעלה שלושה חודשים, ונישאת וילדה, ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון, והיו לה בנים מן הראשון ומן השני -- אם מת זה הבן הספק, בני הראשון ובני האחרון חולצין לאשתו; ולא מייבמין: שכל אחד מהן שיבוא לייבם, שמא אינו אחיו מאביו; והרי הוא אחיו מאימו בודאי, ואשת אחיו מאימו אסורה על האדם לעולם משום ערווה. וכן זה הבן הספק -- חולץ לנשותיהן, ולא מייבם.

ז) היה בן לראשון ובן לשני, שלא מאישה זו שנישאת בתוך זמן, ומת אחד מהן -- הרי זה הבן הספק, חולץ לאשת זה שמת או מייבם: שאם אחיו מאביו הוא, הרי ייבם את אשתו; ואם אינו אחיו מאביו -- הרי אין ביניהן אחווה כלל, לפיכך מותר לו לישא את אשתו.

ח) מת הבן הספק -- אחד משני הבנים הודאין, חולץ לאשתו תחילה; והשני, מייבם על כל פנים: אם אחיו הוא, הרי ייבם את אשתו; ואם אינו אחיו, ובן האב האחר הוא -- הרי נחלצה מאחי בעלה.

ט) מי שהלך בעלה למדינה אחרת, ושמעה שמת ונישאת, ואחר כך בא הבעל הראשון, ומתו שניהן, ולזה אחים ולזה אחים -- אחיו של זה ואחיו של זה, חולצין ולא מייבמין.

י) חמש נשים שהיה לכל אחת מהן בן ידוע, ונתעברו חמשתן וילדו כאחת במחבואה, ונתערבו הוולדות והגדילו התערובות, ונשאו נשים ומתו החמישה אנשים, ונפלו חמש הנשים לפני החמישה הבנים הודאין, שאין אחד מהן יודע איזו היא אשת אחיו -- כיצד תקנתן -- ארבעה מהן, חולצין לאחת תחילה; והחמישי, יישא זו שנחלצה ארבע חליצות על כל פנים.

יא) כיצד, אם אשת אחיו היא, הרי ייבם אותה; ואם אינה אשת אחיו, הרי היא אשת אח אחד מהארבעה, והרי חלצו לה ארבעתן, תחילה. וכן השנייה, חולצין לה ארבעה, והאחד מן הארבעה, זה שנשא הראשונה; והחמישי, יישאנה. עד שנמצאו הבנים החמישה, נשאו החמש נשים, אחר שנחלצה כל אחת מהן, ארבע חליצות.

יב) ולעולם היזהר בכל הספקות בעיקרים אלו -- שכל מי שנסתפק לך שמא בת חליצה היא לאיש זה, או אינה צריכה לחליצה ממנו, אינה ניתרת להינשא לזר, עד שיחלוץ לה אותו האיש; וכל מי שיסתפק לך שמא ביאתה אסורה על איש זה, בין מדברי תורה בין מדברי סופרים, אינה מתייבמת לו. וכל שנחלצה חליצה מעולה, או נבעלה בעילה כשרה -- הותרה צרתה לזר.

יג) ועל דרך זו תבין ותורה, בכל הספקות שיארעו לעניין ייבום וחליצה -- שהרי ביארנו כל העיקרין שעליהן תסמוך ותדע מי הוא שחולץ, ומי הוא שמייבם, ומי היא הפטורה מן החליצה ומן הייבום, ומי היא הראוייה לייבום.

x
ויחי שביעי (עם פרש״י) -- בראשית: נ׳, כ״א - כ״וחומש:
כ, פ״ח - פ״טתהילים:
פרק יא. וזה לעומת - שכינתא שריאתניא:
הל׳ גזילה ואבידה ז-טרמב״ם ג״פ:
הל׳ יבום וחליצה פרק חרמב״ם פ״א:
מל״ת רסהספר המצוות:
לעילוי נשמת מרת לאה מרים בת הרב יעקב יוסף ע״ה היידינגספלד