החסידים, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ"ך [בתורה נביאים וכתובים]. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפלת שחרית, בשעת קפילת הטו"ת [הטלית ותפילין] היו אומרים שיעור בתנ"ך [בתורה נביאים וכתובים], באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך [התורה נביאים וכתובים].