תניא - כ״ד אדר א׳ ה׳תשפ״ד
כי מאחר שגופו - ״מא״ בדבר לבדה

תניא

כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקי' חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב א' לכולנה ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקי'. ולכן העושי' גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה.

x
ויקהל שני (עם פרש״י) -- שמות: ל״ה, כ״א - כ״טחומש:
קי״ג - קי״חתהילים:
כי מאחר שגופו - ״מא״ בדבר לבדהתניא:
הל׳ סנהדרין פרק יג-טורמב״ם ג״פ:
הל׳ שבועות פרק הרמב״ם פ״א:
מל״ת רצד. רצספר המצוות:
לעילוי נשמת מרת לאה מרים בת הרב יעקב יוסף ע״ה היידינגספלד