בקריאת המגילה קוראים: [ח. יא] להרג ולאבד ולהרג ולאבד.

[ט. ב] ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם.

באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפרים הזאת השנית", מנענעים את המגילה.

נוסח שושנת יעקב: ברוכים כל הצדיקים. שהחינו - גם ביום.

במגלה שכתב אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] לא נכתבו עשרת בני המן בעמוד בפ"ע [בפני עצמו]. וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך".

בתו"א [בתורה אור] ביאור ד"ה [דבור המתחיל] יביאו לבוש סעיף המתחיל והנה בחי' [בחינת] לבוש, צ"ל [צריך להיות]: "והיא בחי' [בחינת] פני וזו היא המסתתרת.. שהיא בחי' [בחינת] עתיק בחי' [בחינת] סדכ"ס [סתימא דכל סתימין]". ויש נ"א [נוסח אחר]: "והנה בחי' [בחינת] ביום ההוא הוא בחי' [בחינת] בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן מל'[מלכות] דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם הבריאה שאפילו מבחי' [מבחינת] ביום ההוא הוא בבחי' [בבחינת] העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מל' [מלכות] דאצי'[לות] לפי שמקבלת מכל הי"ס [היו"ד ספירות] ממל'[כות] דכתר דאצילות נעשה כתר מלכות וממל'[כות] שבחכ' [שבחכמה] נעשה חכ' [חכמה] שבמל' [שבמלכות] כו'".