הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָֹר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת לָעוֹמֶר
ספר המצות - כ״ט ניסן ה׳תשפ״ד
מל״ת שכב

ספר המצות

שיעור מב

מצות לא תעשה שכב

מצוה שכב: הזהיר מענוש הגדרים על החוטא ולהעביר הדינין עליהם ביום השבת. והוא אמרו לא תבערו אש וגו' ביום השבת, רצה בזה שלא ישרף מי שנתחייב שריפה, והוא הדין לשאר מיתות. ולשון מכילתא לא תבערו אש שריפה בכלל היתה ויצתה ללמד מה שריפה מיוחדת שהיא אחת ממיתות בית דין ואינה דוחה את השבת אף כל שאר מיתות בית דין לא ידחו את השבת. והנה אמרו הבערה ללאו יצתה ואינה הלכה אבל לחלק יצתה והוא שיהיה חייב על כל מלאכה בפני עצמה כמו שהתבאר במקומו. ובגמרא דבני מערבא בכל מושבותיכם רבי אלעאי בשם רבי ינאי אומר מכאן לבתי דינין שלא יהיו דנין בשבת. (ויקהל, שם פפ"ך):

x
קדושים שלישי (עם פרש״י) -- ויקרא: י״ט, כ״ג - ל״בחומש:
כ, ק״מ - קמ״דתהילים:
ואהבה רבה וגדולה... ״126״ נעשה טבעתניא:
הל׳ שבת פרק טו-יזרמב״ם ג״פ:
הל׳ תרומות פרק ורמב״ם פ״א:
מל״ת שכבספר המצוות:
לעילוי נשמת הת׳ מנחם מענדל ע״ה בן יבלחט״א ר׳ דוד צירקינד