פרק כ | |
א | וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל־ |
ב | וְאֶל־ |
עונשין על האזהרות: בבית דין, ואם אין כח לבית דין, עם הארץ מסייעין אותן (ת"כ פרשתא י, ד.): עם שבגינו נבראת הארץ, דבר אחר עם שעתידין לירש את הארץ על ידי מצות הללו (שם): | |
ג | וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת־ |
פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי ועוסק בו (שם יב.): ולא בצבור, שאין כל הצבור נכרתין: לפי שנאמר מעביר בנו ובתו באש, בן בנו ובן בתו מנין, תלמוד לומר כי מזרעו נתן למולך (שם ו.), זרע פסול מנין, ת"ל בתתו מזרעו למולך (שם ז. סנהדרין סד:): את כנסת ישראל שהיא מקודשת לי, כלשון ולא יחללו את מקדשי (ויקרא כא, כג.): | |
ד | וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת־ |
אם העלימו בדבר אחד סוף שיעלימו בדברים הרבה, אם העלימו סנהדרי קטנה סוף שיעלימו סנהדרי גדולה: | |
ה | וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת־ |
אמר ר' שמעון וכי משפחה מה חטאה, אלא ללמדך שאין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולם מוכסין, שכולם מחפין עליו: למה נאמר, לפי שנאמר ובמשפחתו, יכול יהיו כל המשפחה בהכרת, תלמוד לומר אותו. אותו בהכרת ולא כל המשפחה בהכרת אלא ביסורין: לרבות שאר עבודת אלילים שעבדה בכך (ת"כ שם טו.), ואפילו אין זו עבודתה: | |
ו | וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל־ |
ז | וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: |
זו פרישות עבודת אלילים: |