אל תמרדו. ושוב, ואתם אל תיראו:

כי לחמנו הם. נאכלם כלחם:

סר צלם. מגינם וחזקם, כשרים שבהם מתו. איוב שהיה מגין עליהם (סוטה לה.). דבר אחר, צלו של המקום סר מעליהם:

לרגום אותם. את יהושע וכלב:

וכבוד ה׳. הענן ירד שם (במ״ר טז, כא.):

עד אנה. עד היכן:

ינאצני. ירגיזוני:

בכל האותות. בשביל כל הנסים שעשיתי להם, היה להם להאמין שהיכולת בידי לקיים הבטחתי:

ואורשנו. כתרגומו לשון תרוכין, ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות:

ואעשה אותך לגוי גדול. שאתה מזרעם (במ״ר שם כב.):

ושמעו מצרים. ושמעו את אשר תהרגם:

כי העלית. כי, משמש בלשון אשר, והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם, וכשישמעו שאתה הורגם, לא יאמרו שחטאו לך, אלא יאמרו שכנגדם יכולת להלחם, אבל כנגד יושבי הארץ לא יכולת להלחם. וזו היא:

ואמרו אל יושב הארץ הזאת. כמו על יושב הארץ הזאת, ומה יאמרו עליהם מה שאמור בסוף הענין, מבלתי יכולת ה׳, בשביל ששמעו כי אתה ה׳ שוכן בקרבם ועין בעין אתה נראה ה׳ להם, והכל בדרך חבה, ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה:

והמתה את העם הזה כאיש אחד. פתאום, ומתוך כך יאמרו הגוים אשר שמעו את שמעך וגו׳:

מבלתי יכולת וגו׳. לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים, ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים (ברכות לב.), וזאת יאמרו על יושב הארץ הזאת:

מבלתי. מתוך שלא היה יכולת בידו להביאם, שחטם:

יכולת. שם דבר הוא:

יגדל נא כח ה׳. לעשות דבורך:

כאשר דברת לאמר. ומהו הדבור:

ה׳ ארך אפים. לצדיקים ולרשעים, כשעלה משה למרום, מצאו משה להקב״ה שהיה יושב וכותב ה׳ ארך אפים, אמר לו לצדיקים, אמר לו הקב״ה אף לרשעים, אמר לו רשעים יאבדו, אמר לו הקב״ה חייך שאתה צריך לדבר, כשחטאו ישראל בעגל ובמרגלים, התפלל משה לפניו בארך אפים, אמר לו הקב״ה והלא אמרת לי לצדיקים, אמר לו והלא אמרת לי אף לרשעים:

ונקה. לשבים:

לא ינקה. לשאינן שבים:

כדברך. בשביל מה שאמרת, פן יאמרו מבלתי יכולת ה׳:

ואולם. כמו אבל זאת אעשה להם:

חי אני. לשון שבועה, כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ, כך אקיים להם, כי כל האנשים הרואים וגו׳ אם יראו את הארץ, הרי זה מקרא מסורס, חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ, וכבודי ימלא את כל הארץ, שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לאמר מבלתי יכולת ה׳ להביאם, שלא אמיתם פתאום כאיש אחד, אלא באיחור מ׳ שנה מעט מעט:

וינסו. כמשמעו:

זה עשר פעמים. שנים בים ושנים במן ושנים בשליו וכו׳, כדאיתא במסכת ערכין (טו.):

אם יראו. לא יראו:

לא יראוה. לא יראו את הארץ:

רוח אחרת. שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר אני עמכם בעצה ולבו היה לומר האמת, ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר יהושע (יד, ז.) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, ולא כאשר עם פי (במ״ר טז, יט.):

וימלא אחרי. וימלא את לבו אחרי, וזה מקרא קצר:

אשר בא שמה. חברון תנתן לו:

יורשנה. כתרגומו יתרכינה, יורישו את הענקים ואת העם אשר בה, ואין לתרגמו יירתונה אלא במקום יירשנה:

והעמלקי וגו׳. אם תלכו שם יהרגו אתכם, מאחר שאיני עמכם, מחר פנו לאחוריכם וסעו לכם וגו׳: