תניא

כי הן ד"מ דוגמת אור המאיר בלילה בארץ מן הירח ואור הירח הוא מהשמש ונמצא אור שעל הארץ הוא אור האור של השמש וככה ממש ד"מ האותיות שבמאמרות הן כללות המשכת החיות והאור והכח ממדותיו של הקב"ה לברוא העולמו' מאין ליש ולהחיותן ולקיימן כ"ז משך רצונו ית' ומכללות המשכה והארה גדולה הזו האיר ה' והמשיך ממנה תולדותיה כיוצא בה וענפיה שהן תולדות והמשכת האור מהאותיות והן הן חילופי אותיות ותמורותיהן וברא בהן ברואים פרטים שבכל עולם וכן האיר ה' עוד והמשיך והוריד הארה דהארה דהארה מהארות האותיו' וכן המשיך עוד והוריד עד למטה מטה בבחי' השתלשלות עד שנברא הדומם ממש כאבנים ועפר ושמותיהן אבן ועפר הם חילופים דחילופים כו' ותמורות דתמורות כו' כנ"ל:

נשלם חלק שני:

בעז"ה יתברך ויתעלה:

בלק שלישי (עם פרש״י) -- במדבר: כ״ב, כ״א - ל״ח	חומש:
נ״ה - נ״ט	תהילים:
כי הן ד״מ - יתברך ויתעלה	תניא:
הל׳ נדרים פרק י-יב	רמב״ם ג״פ:
הל׳ כלי המקדש והעובדים בו פרק ג	רמב״ם פ״א:
מ״ע צה	ספר המצוות: