רבינו הזקן הי-ה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא הי-ה בליאזנא ש"פ [שבת פרשת] תבא, ושמע אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי - והוא עודנו נער קודם הבר מצוה - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב, עד שביוהכ"פ [שביום הכפורים] נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות.
כששאלו את אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשאבא קורא "הערט זיך ניט קיין קללות".