הלכות שגגות פרק ד
א) העושה עבירות הרבה בעלם אחד, חייב חטאת על כל אחת ואחת: אפילו עשה השלוש וארבעים אלו שמנינו בעלם אחד, חייב שלוש וארבעים חטאות. וכן אם עשה מעשה אחד שהוא חייב עליו משום שמות הרבה, חייב על כל שם ושם -- והוא, שיהיו האיסורין כולן באין כאחת, או איסור מוסיף, או איסור כולל.
ב) כיצד, השוחט בהמת קודשים חוץ לעזרה, בשבת, לעבודה זרה -- חייב שלוש חטאות: משום שוחט קודשים בחוץ, ומשום מחלל שבת, ומשום עובד עבודה זרה -- שהרי שלושת האיסורין באין כאחד.
ג) במה דברים אמורים, באומר בגמר זביחה הוא עובד אותה. אבל אם לא הייתה כוונתו לכך -- משישחוט בה מעט לשם עבודה זרה, תיאסר, ואינו חייב משום שוחט בחוץ עד שישחוט שניים או רוב שניים; ונמצא כשגמר השחיטה, שחט בהמה האסורה לקרבן, שאינו חייב עליה משום שוחט בחוץ, כמו שביארנו במעשה הקרבנות.
ד) הייתה חטאת העוף, והיה חצי קנה שלה פגום, והוסיף בו כל שהוא בשבת, לשם עבודה זרה -- חייב שלוש חטאות: שהרי שלושת האיסורין באים כאחת. וכן העושה מלאכה ביום הכיפורים, שחל להיות בשבת -- חייב שתי חטאות, מפני ששני האיסורין באין כאחת.
ה) הבא על אשת אחיו, הקיים, כשהיא נידה -- מביא שלוש חטאות: משום אשת איש, ומשום אשת אח -- והם שני איסורין הבאים כאחת; ומשום נידה -- שהוא איסור מוסיף, שמתוך שניתוסף בה איסור זה לבעלה, נוסף ליבמה. וכן כיוצא בזה.
ו) הבא על אביו, חייב שתיים: משום "ערוות אביך... לא תגלה" (ויקרא יח,ז); ומשום "ואת זכר, לא תשכב" (ויקרא יח,כב). וכן הבא על אחי אביו, חייב שתיים: שנאמר "ערוות אחי אביך, לא תגלה" (ויקרא יח,יד).
ז) הבא על הזכור, והביא זכור עליו, בעלם אחד -- אף על פי שהם שני גופין, אינו חייב אלא חטאת אחת: שנאמר "ואת זכר, לא תשכב" (ויקרא יח,כב) -- השוכב והנשכב שם אחד הוא. וכן הבא על הבהמה, והביא בהמה עליו, בעלם אחד -- אינו חייב אלא חטאת אחת. עשו השוכב והנשכב בבהמה וזכור, כבעילה אחת.
ח) [ב] יש בועל בעילה אחת, וחייב עליה שמונה חטאות. כיצד, יעקוב שהייתה לו בת מזלפה ושמה תמנע, נשא לבן תמנע, והוליד ממנה בת, ושמה סרח, ואין ללבן בת אלא רחל לבדה. נמצאת סרח בת בת יעקוב, ואחות אשתו מאביה; והם שני איסורין, הבאין כאחת.
ט) נישאת סרח לראובן, ונאסרה על שאר בני יעקוב; נוסף בה איסור ליעקוב, והרי היא כלתו. מת ראובן, או גירש, ונישאת סרח זו לאחי יעקוב מאימו -- מתוך שנאסרה על שאר אחי יעקוב, נוסף ליעקוב בה איסור אשת אחיו.
י) מת או גירש, ונישאת סרח זו לישמעאל -- מתוך שנאסרה על שאר אחי ישמעאל, נוסף ליעקוב בה איסור אשת אחי אביו. מת ישמעאל, ונפלה לייבום לפני יצחק, ועבר יצחק וייבמה, אף על פי שהיא שנייה לו -- מתוך שנאסרה על שאר אחיו, נוסף בה איסור ליעקוב משום אשת אביו, ומשום אשת איש: ששני האיסורין באין כאחד.
יא) אם שגג יעקוב ובא על סרח זו, כשהיא נידה, בחיי יצחק בעלה, ובחיי רחל אשת יעקוב -- הרי זה חייב עליה שמונה חטאות: משום בת בתו, ומשום אחות אשתו, ומשום כלתו, ומשום אשת אחיו, ומשום אשת אחי אביו, ומשום אשת אביו, ומשום אשת איש, ומשום נידה. וכן כל כיוצא בזה.
יב) [ג] כל אלו שתיאסר זו הערווה עליהן באיסור מוסיף -- צריך שיהו האנשים האחרים מצויין בעולם, כדי שתיאסר עליהן, ומתוך שתיאסר עליהן, ייתוסף איסור אחר לזה; אבל אם אינם מצויין, אין אומרין הואיל אילו היה לזה בנים או אחים, הייתה נאסרת עליהם, ייתוסף בה איסור לזקן: שהרי אין שם עתה, לא בן ולא אח. וכן כל כיוצא בזה.
יג) [ד] מי שהיה נשוי שלוש נשים, ובא על אימה של אחת מהן, שהיא אם אימה של שנייה, שהיא אם אביה של שלישית -- אף על פי שזקנה זו היא חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו, ושלושה שמות הם, ואיסור בת אחת היא -- אינו חייב אלא חטאת אחת: לפי שנאמר באישה ובתה ובת בנה ובת בתה "שארה הנה, זימה היא" (ויקרא יח,יז) -- הכתוב עשה שלושה גופין, כגוף אחד; לפיכך ייחשבו השלושה שמות, כשם אחד.
יד) [ה] אבל הבא על אחותו, שהיא אחות אביו, והיא אחות אימו -- חייב שלוש חטאות: שנאמר "ערוות אחותו גילה" (ויקרא כ,יז), לחייב על אחותו בפני עצמה -- ואף על פי שהיא אחות אימו, ואחות אביו. והיאך תהיה זאת, כגון שבא על אימו, והוליד ממנה שתי בנות, ובעל אחת מבנותיו, והוליד ממנה בן -- כשיבוא הממזר הזה על הבת השנית, שהיא אחות אימו הממזרת, שהיא אחותו מאביו, שהיא אחות אביו מאימו -- חייב שלוש חטאות. וכן כל כיוצא בזה.