הלכות טומאת מת פרק כא
א) מניין לצמיד פתיל שמציל באוהל המת, שנאמר "וכול כלי פתוח, אשר אין צמיד פתיל עליו -- טמא, הוא" (במדבר יט,טו) -- הא יש צמיד פתיל עליו, טהור. ומפי השמועה למדו שאין הכתוב מדבר אלא בכלי חרס בלבד, כלי שאינו מיטמא אלא דרך פתחו; ולפיכך אם היה פתחו סתום, ומוקף צמיד פתיל -- הציל על כל שבתוכו.
ב) קל וחומר לכל הכלים שאין מקבלין טומאה, שיצילו בצמיד פתיל; והן -- כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, וכלי עצמות הדג ועורו ועצמות העוף, וכלי עץ הבא במידה, ונסרים של עץ שהן פשוטין ואינן כלים, וגולמי כלי מתכת: כל אלו, מצילין בצמיד פתיל. אם הדברים שבתוך הכלי המוקף ניצלו -- קל וחומר לבלועין, ולכלים שתחת האוהלים. מה בין אוהלים, לכלים שמצילין בצמיד פתיל -- שהכלים אינן מצילין אלא בצמיד פתיל, והאוהלים מצילין בכיסוי בלבד. [ב] משפך שכפהו, מציל בכיסוי: אף על פי שקצתו נקוב, נקב קטן -- הרי הוא כסתום.
ג) כל הכלים המצילין בצמיד פתיל -- אם היה בהן טפח על טפח על רום טפח, וכפאן על פיהן על הארץ -- אף על פי שלא מירח בצמיד פתיל מן הצדדין, הרי אלו מצילין כל מה שתחתיהן עד התהום: מפני שהם כאוהל, והאוהל מציל; אלא אם כן היה הכלי כלי חרס, שאין אוהלי כלי חרס מצילין.
ד) כיצד, חבית שכפיה על פיה -- אף על פי שמירחה בטיט מן הצדדין, כל מה שתחתיה טמא: שנאמר "צמיד פתיל עליו" (במדבר יט,טו), ולא צמיד פתיל על גבו. הדביק פיה לכותל, ומירחה מן הצדדים -- מצלת על כל מה שבתוכה, ועל כל שכנגדה בכותל; ואם לא מירח מן הצדדין, אינה מצלת -- שאין כלי חרס מציל משום אוהל, כמו שביארנו.
ה) אבל שאר כל הכלים המצילין בצמיד פתיל, שהיו פייותיהן דבוקות בדופני הבית -- מצילין בלא צמיד פתיל, מפני שהם מצילין משום אוהלים; לפיכך צריך שיהיה בדופן הכלי טפח -- שאין הכלים מצילין עם דופנות אוהלים, עד שיהיה להם דופן טפח.
ו) היה לכלי דופן חצי טפח, והיה יוצא מדופן האוהל שפה חצי טפח, והדביק זה לזה -- אף על פי שיש שם חלל טפח, אינו מציל: עד שיהיה טפח ממקום אחד.
ז) [ד] כשם שמצילין מבפנים, עם דופנות האוהל -- כך מצילין חוץ לאוהל, אם סמכן לאוהל: שהרי האוהל נעשה כסוי מכל מקום. כיצד, כלי מהן שיש לו דופן טפח, שהניחו על גבי יתדות חוץ לאוהל, וסמך פיו לדופן האוהל, והייתה טומאה תחתיו -- כלים שבתוכו טהורין. ואם היה סמוך לכותל חצר, או לכותל גינה -- אינו מציל, לפי שאינן כותל אוהל; ולפיכך כלים שבתוך הכלי טמאים, שהרי האהילו על הטומאה.
ח) [ה] קורה שיש בה פותח טפח, והיא נתונה מכותל לכותל, וטומאה תחתיה, וקדירה תלויה מן הקורה, והייתה הקורה נוגעת בפי קדירה כולו ומכסה אותו -- כלים שבקדירה טהורים, שהרי הוצלו בכיסוי האוהל להם; ואם לא היה פי הקדירה מכוסה בקורה, אלא ביניהן ריוח -- כל מה שבקדירה טמא, והקדירה עצמה טמאה.
ט) [ו] בור שבתוך הבית, וטומאה בבית, וכלים בבור -- אם היה מכוסה בנסר חלק, או בכלי המציל שיש לו דופן טפח -- הרי כל מה שבבור טהור; היה לבור בניין סביב לפיו, גבוה טפח על הארץ, בין שכיסהו בכלי המציל שיש לו דופן, בין שלא הייתה לו דופן -- הרי זה מציל, שהרי יש לו דופן טפח ממקום אחר.
י) [ז] חדות הבנוי בתוך הבית, ומנורה בתוכו, והפרח שלה יוצא ומכסה פי החדות, ונתן כלי המציל באוהל המת על פי החדות, והרי הוא נשען על פרח המנורה -- רואין: אם תינטל המנורה, והכלי המציל עומד -- הרי זה מציל על כל שבחדות, וכלים שבין שפת הכלי ושפת החדות טהורים עד התהום; ואף המנורה טהורה, אף על פי ששפת הפרח נראה בין הכסוי והחדות. ואם לאו, הכול טמאים.
יא) [ח] חדות הבנוי בתוך הבית, וכלי המציל נתון על פיו, והייתה טומאה בין שפת הכלי ושפת החדות, או בתוך החדות -- הבית טמא: שאין האוהל שבתוך הבית מונע הטומאה, כמו שביארנו.
יב) הייתה טומאה בבית -- כלים שבכותלי החדות -- אם יש במקומם טפח על טפח על רום טפח, טהורים; ואם לאו, טמאים. ואם היו כותלי החדות רחבים משל בית -- בין כך ובין כך, טהורים: מפני שאינם חשובין מכותלי הבית; וכשם שמציל החדות בתוכו, כך מציל בכתליו.
יג) כבר ביארנו שהתנור הישן -- הרי הוא ככל הכלים, שהם מביאים את הטומאה ואין נעשין אוהלים; ומפני זה אינו מציל על מה שבתוכו, אלא אם כן היה מוקף צמיד פתיל כשאר כלים המצילין. וכן ביארנו שהתנור החדש -- אינו ככלים לעניין זה, אלא נעשה אוהל; ולפיכך מציל על מה שבתוכו בכסוי בלבד בלא צמיד פתיל, כאוהלים. וכסוי התנור, הוא נקרא סרידה.
יד) [ט] תנור ישן בתוך החדש, וסרידה על פי החדש, והרי הכסוי נשען על פי התנור הישן -- רואין: אם כשיינטל הישן, תיפול הסרידה -- לא תציל, וכל שבתוכו טמא; ואם לאו, הכול טהור. היה החדש בתוך הישן, והסרידה מונחת על פי הישן -- אם יש בין החדש והכסוי פחות מטפח -- כל שבתוך החדש טהור, וכאילו הסרידה מונחת על פיו.
טו) [י] סרידה של חרס שיש לה שפה, והיא עודפת על פי התנור, ומוקפת צמיד פתיל -- אפילו הייתה טומאה תחתיה או על גבה, הכול טמא; הרי כנגד אוויר של תנור, טהור. הייתה טומאה כנגד אווירו של תנור -- מכנגדו עד לרקיע טמא, וכל מה שבתוכו טהור.
טז) [יא] קדירה שכפיה על פי החבית, ומירח דופנותיה עם החבית -- מצלת על כל מה שבתוכה, ועל מה שבינה ובין שפתות החבית. הושיבה על פי החבית כדרכה, ומירח -- אינה מצלת: מפני שהקדירה מיטמאה מאווירה; ואין כלי טמא מציל, כמו שביארנו.