הלכות טומאת מת פרק יג
א) כל טפח על טפח ברום טפח -- קרוי אוהל, כמו שביארנו; וחוצץ בפני הטומאה, ומביא את הטומאה: בין שעשהו להאהיל בין שנעשה מאליו, אפילו היה שלא בידי אדם -- הרי זה מביא וחוצץ. כיצד, אחד חור שחררוהו מים, או שרצים, או שאכלתו מלחת, או שצבר אבנים או קורות ונעשה בהן חלל טפח -- הרי זה אוהל, ומביא וחוצץ.
ב) במה דברים אמורים, בשהיה האוהל חזק ובריא. אבל אוהל רעוע -- אינו מביא את הטומאה ואינו חוצץ בפני הטומאה, מן התורה; אבל מדברי סופרים, מביא את הטומאה ואינו חוצץ.
ג) כיצד, שריגי האילנות הסוככים על הארץ, והם הנקראין סככות, ואבנים היוצאות מן הגדר הסוככות על הארץ, והן הנקראין פרעות -- אם יכולין לקבל מעזיבה בינונית, והן עומדין -- הרי אלו מביאין וחוצצין, מן התורה; ואם אינן ראויין לקבל מעזיבה בינונית, אלא הן נופלין -- הרי אלו מביאין מדבריהם, ואינן חוצצין. וכן כל כיוצא בהן.
ד) [ג] אלו מביאין, וחוצצין: כלי עץ הבא במידה, וכן כלי אבנים כלי גללים כלי אדמה הבאין במידה; ופשוטי כלי עור, ויריעה וסדין ומפץ ומחצלת, שהן עשויין אוהלים; ובהמות או חיות בין טמאות בין טהורות -- והוא, שיהיה ראש זו בין רגלי זו והיו כולן דבוקות; והעוף ששכן, והחוטט בשבלים מקום לקטן להצילו מן השמש, ואוכלין שאינן מוכשרין כדי שלא ייטמאו.
ה) ירקות המתקיימין בימות החמה והגשמים -- הרי הן כאילנות, ומביאין וחוצצין; ואלו הן -- האירוס, והקיסוס, וירקות חמור, ודלעת יוונית.
ו) וכן הסככות, והפרעות, והזיזין והכצוצטריות, והשובכות, והשקיפין, והסלעין, והגחירין, והשננין -- כל אלו מביאין וחוצצין.
ז) [ד] ואלו מביאין, ולא חוצצין: האדם; וכלי עץ שאינן באין במידה -- מפני שהן ככל הכלים, ומיטמאין; ופשוטי כלי עור, ויריעה וסדין ומפץ ומחצלת, שאין עשויין אוהלים, אלא מתוחין בלבד, ואין להם שיפוע ואין שם כתלים; ובהמה וחיה שמתו, ואוכלין טמאים או מוכשרין, שדבר טמא אינו חוצץ; וריחיים של יד, שהרי היא בכלל כלי אבנים. כל אלו מביאין, ואינן חוצצין.
ח) [ה] ואלו לא מביאין, ולא חוצצין: הזרעים והירקות המחוברין לקרקע, חוץ מן הארבעה ירקות שמנינו; וכיפת הברד, והשלג, והכפור, והגליד, והמלח; והדולג ממקום למקום, והקופץ ממקום למקום, והעוף הפורח, וטלית המנפנפת, וספינה שהיא שטה על פני המים. כל אלו לא מביאין, ולא חוצצין -- שאף על פי שהאהילו, אינו אוהל המתקיים.
ט) [ו] קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה, כבש כנף הטלית באבן -- הרי זו מביאה את הטומאה. [ז] נסר שהוא צף על פני המים, וטומאה תחת צידו האחד -- הרי הכלים שתחת צידו השני, טהורים: שהרי כבר ביארנו שהספינה השטה, אינה מביאה את הטומאה.
י) [ח] אלו חוצצין, ולא מביאין: מסכת פרוסה, וחבילי מיטה, והמשפלות, והסריגות שבחלונות. כיצד הן חוצצין, שאם היה חלון בין שני בתים, והטומאה בבית אחד, והיה אחד מאלו מתוח בחלון זה וסתמו -- אף על פי שיש ביניהם אוויר, הרי אלו חוצצין ולא תיכנס טומאה לבית השני: והוא, שלא יהיה שם בסריגות אלו, או בעיני המשפלות, או בין חבל לחבל, פותח טפח -- שאם היה שם פותח טפח, תיכנס בו הטומאה כמו שיתבאר.