הלכות טומאת מת פרק יח
א) אדם שהאהיל בידו אחת על המת, והאהיל בשנייה על הכלים, או שנגע במת, והאהיל על הכלים -- אם יש בידו פותח טפח, הכלים טמאין; ואם לאו, הכלים טהורין.
ב) וכן שני בתים, ובהן שני חציי זיתים, ופשט ידו לבית זה, וידו השנייה לבית השני -- אם יש בידו פותח טפח, עירב את הטומאה, ונעשה הכול כאוהל אחד, ונטמא הוא והבתים; ואם לאו, אינו מביא את הטומאה.
ג) [ב] אדם שהשקיף בעד החלון, והאהיל על הטומאה -- מביא את הטומאה לבית, ונטמא כל הבית; היה מוטל על האסקופה, ומקצתו בתוך הבית ומקצתו בחוץ, והאהילה טומאה על מקצתו שבחוץ -- הבית טמא: מפני שהאדם חלול, ויש בו גובה טפח; וכיון שהאהילה טומאה עליו -- הרי זה כמאהיל עליה, ומביא את הטומאה.
ד) וכן אם הייתה טומאה בבית, והאהילו טהורין על מקצתו שבחוץ -- הרי אלו טמאין: מפני שהוא כמאהיל על הטומאה; והאדם מביא ואינו חוצץ, כמו שביארנו.
ה) [ג] נושאי המת שעברו בו תחת האכסדרה, והגיף אחד מהם את הדלת, וסמכו במפתח, כדי שלא יטמא הבית, וכן אם היה אדם מבפנים או מבחוץ סומך הדלת -- אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו, הבית טהור. ואם לאו, הבית טמא: שנמצא האדם, הוא שחצץ בפני הטומאה; והאדם והכלים מביאין ואינן חוצצין, כמו שביארנו.
ו) [ד] תנור שהוא עומד בתוך הבית, ועינו קמורה לחוץ, והאהילו נושאי המת על עינו הקמורה -- התנור טמא, והבית טהור: שהרי אין התנור גבוה מעל הארץ, כדי שיביא טומאה לבית.
ז) מגדל הבא במידה שהוא עומד בתוך הפתח, ונפתח לחוץ, וטומאה בתוכו -- הבית טהור; טומאה בבית, מה שבתוכו טמא: שהרי הוא פתוח, ובתוך הפתח; ודרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס.
ח) הייתה מוכני שלו משוכה לאחוריו, ויוצאת פחות מטפח, ואינה נשמטת, וטומאה שם בתוכה כנגד הקורות -- הבית טהור: שאף על פי שהיא יוצאה, אינה נשמטת, ואינה יוצאת טפח. והוא, שיהיה בה טפח על טפח על רום טפח חלול; אבל אם אין במוכני חלל טפח -- הרי הטומאה רצוצה בתוך הבית, והבית טמא.
ט) היה המגדל עומד בתוך הבית, והטומאה בתוכו, או בתוך התיבה שלו, אף על פי שאין ביציאתה פותח טפח -- הבית טמא; טומאה בבית, מה שבתוכו טהור: שדרך הטומאה לצאת, ואין דרכה להיכנס. [ה] כלים שבין המגדל ובין הארץ, שבינו ובין הכותל, ושבינו ובין הקורות -- אם יש שם פותח טפח, טמאים. ואם לאו, טהורים: שהרי אני רואה את הקורות, כאילו הן יורדות וסותמות.
י) [ו] הייתה טומאה תחת המגדל, בינו ובין הארץ, או בינו ובין הקורות, או בינו ובין הכותל -- בין שיש שם חלל טפח בין שאין שם, הבית טמא. היה עומד באוויר וטומאה בתוכו, כלים שבעובייו טהורים; טומאה בעובייו, כלים שבתוכו טהורים.
יא) [ז] כל שיפועי אוהלים, כאוהלים. כיצד, אוהל שהוא שופע ויורד וכלה עד כאצבע, וטומאה באוהל -- כלים שתחת השיפוע טמאים; טומאה תחת השיפוע, כלים שבאוהל טמאים.
יב) הטומאה מתוך השיפוע -- הנוגע בו מתוכו, טמא טומאת שבעה. והנוגע בשיפוע מאחריו, טמא טומאת ערב: נעשה השיפוע מאחריו, כאילו הוא כלי שנגע באוהל.
יג) הייתה הטומאה על אחורי השיפוע -- הנוגע בו מאחוריו, טמא טומאת שבעה; והנוגע בשיפוע בתוכו, טמא טומאת ערב. כחצי זית מתוכו, וכחצי זית מאחוריו -- הנוגע בין מתוכו בין מאחוריו, טמא טומאת ערב; והאוהל עצמו, טמא טומאת שבעה. [ח] היה כנף האוהל מרודד על הארץ, וטומאה תחת כנף האוהל הפרוס על הארץ, או על גבי הכנף -- טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת.