תניא

כי כללות ישראל שהם ששים רבוא נשמות פרטיות הם כללות החיות של כללות העולם כי בשבילם נברא וכל פרט מהם הוא כולל ושייך לו החיות של חלק אחד מששים רבוא מכללות העולם התלוי בנפשו החיונית להעלותו לה' בעלייתה דהיינו במה שמשתמש מעוה"ז לצורך גופו ונפשו החיונית לעבודת ה' כגון אכילה ושתיה ודומיהם ודירה וכל כלי תשמישיו אלא שששים רבוא נשמות פרטיות אלו הן שרשי' וכל שרש מתחלק לששים רבוא ניצוצות שכל ניצוץ הוא נשמה אחת וכן בנפש ורוח בכל עולם מארבע עולמות אצילו' בריאה יצירה עשיה

צו חמישי (עם פרש״י) -- ויקרא: ח׳, י״ד - כ״א	חומש:
פ״ח - פ״ט	תהילים:
כי כללות ישראל - ״מח״ יצירה עשיה	תניא:
מנין המצות. מצות עשה. א מצוה ראשונה.. אין לו	רמב״ם ג״פ:
הל׳ נזירות פרק ד	רמב״ם פ״א:
השרשים	ספר המצוות: