תניא - כ״ב אדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אך אעפ״כ - ״נ״ כל חי

תניא

אך אעפ"כ אמרו תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה פי' כי כמו שכל הברואים שבעוה"ז שיש להם גוף ונשמה שהם נפש כל חי ורוח כל בשר איש ונשמת כל אשר רוח חיים באפיו מכל בעלי חיים וה' מחיה את כולם ומהוה אותם מאין ליש תמיד באור וחיות שמשפיע בהם שגם הגוף החומרי ואפי' אבנים ועפר הדומם ממש יש בו אור וחיות ממנו ית' שלא יחזור להיות אין ואפס כשהיה ואעפ"כ אין ערך ודמיון כלל בין בחי' אור וחיו' המאיר בגוף לגבי בחי' אור וחיות המאיר בנשמה שהיא נפש כל חי

x
שמיני שני (עם פרש״י) -- ויקרא: ט׳, י״ז - כ״גחומש:
ק״ו - ק״זתהילים:
אך אעפ״כ - ״נ״ כל חיתניא:
הל׳ יסודי התורה פרק ד-ורמב״ם ג״פ:
הל׳ נזירות פרק חרמב״ם פ״א:
מ״ע ג. ד. ט.ספר המצוות:
לעילוי נשמת מרת חנה עטל (בכרך) ע״ה בת יבלחט״א ר׳ דוד (צירקינד)