תניא - י״ח תשרי ה׳תשפ״ה
וההפרש שבין השראה ... ״קלו״ עמלה בה

תניא

וההפרש שבין השראה לקביעות שכר מובן למביני מדע. כי קביעת שכר הוא שמאיר ה' לנפש תדרשנו באור תורתו שהוא מעטה לבושו ממש ולכן נקראת התורה אור שנאמר עוטה אור כשלמה והנפש היא בעלת גבול ותכלית בכל כחותיה לכן גם אור ה' המאיר בה הוא גבולי מצומצם ומתלבש בתוכה וע"כ יתפעל לב מבקשי ה' בשעת התפלה וכיוצא בה כי בו ישמח לבם ויגיל אף גילת ורנן ותתענג נפשם בנועם ה' [נ"א על ה'] ואורו בהגלותו ממעטה לבושו שהיא התורה ויצא כברק חצו וזו היא קביעת שכר התורה הקבועה תמיד בנפש עמלה בה.

x
וזאת הברכה ראשון (עם פרש״י) -- דברים: ל״ג, א׳ - ז׳חומש:
כ, פ״ח - פ״טתהילים:
וההפרש שבין השראה ... ״קלו״ עמלה בהתניא:
הל׳ טומאת צרעת פרק ב-דרמב״ם ג״פ:
הל׳ חגיגה פרק ברמב״ם פ״א:
מל״ת שח. שזספר המצוות:
לעילוי נשמת מרת לאה מרים בת הרב יעקב יוסף ע״ה היידינגספלד