חומש

צו - שביעי פרק ח׳, פסוקים ל׳ - ל״ו

ל	וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן־הַדָּם אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל־אַהֲרֹן עַל־בְּגָדָיו וְעַל־בָּנָיו וְעַל־בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֶת־אַהֲרֹן אֶת־בְּגָדָיו וְאֶת־בָּנָיו וְאֶת־בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ:
לא	וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו בַּשְּׁלוּ אֶת־הַבָּשָׂר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁם תֹּאכְלוּ אֹתוֹ וְאֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בְּסַל הַמִּלֻּאִים כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי לֵאמֹר אַהֲרֹן וּבָנָיו יֹאכְלֻהוּ:
לב	וְהַנּוֹתָר בַּבָּשָׂר וּבַלָּחֶם בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ:
לג	וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת־יֶדְכֶם:
לד	כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יְהוָֹה לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:
צוה ה׳ לעשות. כל שבעת הימים ורז״ל דרשו, לעשות, זה מעשה פרה, לכפר זה מעשה יום הכפורים, וללמד שכהן גדול טעון פרישה קודם יום הכפורים שבעת ימים, וכן הכהן השורף את הפרה:
לה	וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־מִשְׁמֶרֶת יְהוָֹה וְלֹא תָמוּתוּ כִּי־כֵן צֻוֵּיתִי:
ולא תמותו. הא אם לא תעשו כן, הרי אתם חייבים מיתה:
לו	וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָֹה בְּיַד־מֹשֶׁה:
ויעש אהרן ובניו. להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל:

צו שביעי (עם פרש״י) -- ויקרא: ח׳, ל׳ - ל״ו	חומש:
כ, צ״ז - ק״ג	תהילים:
ובזה יובן - [פ׳ כ״ג]	תניא:
מנין המצות. וראיתי לחלק.. בעזרת ש-די	רמב״ם ג״פ:
הל׳ נזירות פרק ו	רמב״ם פ״א:
השרשים	ספר המצוות: