מתחילין מזמור לדוד ולא לכו נרננה וכן בכל שבת מוציו"ט [מוצאי יום טוב] הפטורה: שובה - יכשלו בם. מי אל כמוך - מימי קדם.

ביחידות הצ"צ [הצמח צדק] אצל רבינו הזקן ב' תצא בששי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: ש"פ [שבת פרשת] תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי [הרב המגיד ממעזריטש] - תורה והתחלתה ושבת עד הוי' אלקיך, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר הוי', שהוא למעלה מהעולמות, יהי'[ה] אלקיך, אלקים בגימטריא הטבע, בראשית ברא אלקים. כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרה"צ [הרב הצדיק] ר' משולם זוסיא מאניפאלי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה ר"ת [ראשי תיבות]: ת, תמים תהיה עם הוי' אלקיך. ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד. ו, ואהבת לרעך כמוך. ב, בכל דרכיך דעהו. ה, הצנע לכת עם ה' אלקיך.

כשסיפר לי אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] את הנ"ל [הנזכר לעיל], סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, - וביאר באריכות חמשה האופנים - וכולם באים מכח אל הפועל ע"י [על ידי] עבודת התפלה.