שבת | כ מנחם אב | ה׳תש״ג |
שיעורים. (ה׳תש״ג) | חומש: עקב, שביעי עם פירש״י. | תהלים: צז-קג. | תניא: אך...והמכילים יבינו. |
|
כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת תְּפִילִין, עד״מ (עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל), יֵשׁ לָהּ מָקוֹם קָבוּעַ בְּרֹאשׁ וּבִזְרוֹעַ, וּמַרְגִּישׁ כּוֹבֶד הַתְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ וְהַהִידּוּק דִּתְפִלָּה שֶׁל יָד כֵּן הוּא בְּמִצְוַת אַהַבָה וְיִרְאָה, וכמ״ש (וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב) הָרַמְבַּ״ם (יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה פ״ב (פֶּרֶק בּ׳) ה״א (הַלָכָה א׳)): ״הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנוֹרָא הַזֶּה מִצְוָה לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֶמַר וְאָהַבְתָּ אֱת ה״א (ה׳ אֱלוֹקֶיךָ) וְנֶּאֱמַר אֶת ה״א (ה׳ אֱלוֹקֶיךָ) תִּירָא״, הִנֵּה שִׁיעוּר מִצְוֹת אֵלּוּ הוּא אֲשֶׁר יוּרְגְּשׁוּ בְּהֶרְגֵּשׁ גוּפְנִי בִּבְשַׂר הַלֵּב מַמָּשׁ, וּכְמוֹ אָדָם הַפּוֹגֵשׁ אֱת אוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן, וְלֹא זוֹ בִּלְבָד אַז אִים זאָל וועֶרעֶן גוּט פוּן דעֶם, שֶׁיִּשְׁכַּח עַל כָּל הַדְבָרִים הַמְּעִיקִים אוֹתוֹ, אֶלָּא עוֹד שֶׁיִּתְעוֹרֵר בּוֹ חַיּוּת פְּנִימִי בְּתִּקְוָה טוֹבָה, כִּי לִבּוֹ טוֹב עָלָיו, וְכֵן בְּמִדַּת הַיִּרְאָה נוֹפֵל עָלָיו פַּחַד גָּדוֹל וּמוֹרָא, כִּי בְּשָׁעָה הַהִיא הוּא נִזְכַּר עַל כָּל עִנְיָנָיו הַלֹּא טוֹבִים בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְלִבּוֹ יִכְאַב בִּכְאֵב מוּרְגָשׁ מִיִרְאַת הָעוֹנֶשׁ ביר״ש (בְּיִרְאַת שָׁמַיִם) וְלִפְעָמִים הוּא בְּרֶגֶשׁ שֶׁל יְרֵא בּוֹשֶׁת אוֹ גַּם יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.