אאמו״ר (אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי) כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמַּאֲמָרָיו: הָא דִסְעוּדָּה שְׁלִישִׁית הַיּוֹם לֹא גו׳, הַיְינוּ שא״צ (שֶׁאֵין צָרִיךְ) פַּת, אֲבָל צָרִיךְ לִטְעוֹם אֵיזֶה דָבָר, וא״ר (וְאָמַר רַבִּי) יוֹסֵי יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלֵי ג׳ סְעוּדּוֹת.

תּוֹרַת רַבֵּינוּ הַזָּקֵן בִּתְחִלַּת בּוֹאוֹ לְלִיאָזְנָא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַת הַמִּנְחָה. יִתְרוֹן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַל הַתְּפִלּוֹת דְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִית הוּא בָּזֶה, שֶׁהִיא בְּאֶמְצַע הַיוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עַסוּקִים וּטְרוּדִים בְּעִנְיָנֵיהֶם, וּמַפְסִיקִים לִתְפִלַּת מִנְחָה. וְזֶהוּ: לְעוֹלָם, עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הִיא, שֶׁיְּהֵא אָדָם, שֵׂכֶל הַמֵּאִיר וּפוֹעֵל בְּמִידּוֹת, זָהִיר יָאִיר, הַיְינוּ הִתְגַּבְּרוּת הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר, וְזֶה נִיכָּר בְּעִנְיַן תְּפִלַת הַמִנְחָה.