כְּבָר הֶחְלִיטוּ הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים זי״ע (זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ), אֲשֶׁר רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ הִיא כִּרְפוּאַת הַגּוּף.

לְכֹל לְרֹאשׁ צָרִיךְ לְסַמֵּן מָקוֹם הַחוֹלִי: אִם הוּא מִצַּד שֶׁחוֹמֶר גּוּפוֹ עָב גַס וּמוּשְׁחָת, אוֹ שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא בְּכֹחוֹת נַפְשׁוֹ, שֶׁיֵּשׁ לָהּ נְטִיּוֹת לְעִנְיָנִים רָעִים כְּמוֹ גַּאֲוָה, שֶׁקֶר וְכַדּוֹמֶה, אוֹ שֶׁמָּקוֹר הַחוֹלִי הוּא בְּהָרְגִילוּת, שֶׁמִּפְּנֵי רוֹעַ הַחִינּוּךְ אוֹ רוֹעַ הַסְּבִיבָה בָּא לִרְגִילוֹת רָעוֹת.

עַד אֲשֶׁר לֹא יִתְבָּרְרוּ פְּרָטֵי מָקוֹם הַחוֹלִי וְסִיבַּת אֲחִיזַת הַמַּחֲלָה אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל בִּרְפוּאָתוֹ, כִּי אִם לְסַדֵּר אוֹפֶן הַנְהָגָה יְשָׁרָה בְּכָל הַדְּבָרִים בְּמַה שֶׁיַּעֲשֶׂה וּבְמַה שֶׁיִּמְנַע אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם: בְּוַעֲשֵׂה טוֹב בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה קִנְיַן מִדּוֹת טוֹבוֹת, וּבְסוּר מֵרַע. אָמְנָם מַה שֶׁנָּחוּץ בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁיְּעוֹרֵר הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים: א) לֵידַע שֶׁהוּא חוֹלֶה וְיִכְסוֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְרַפְּאוֹת מֵחָלְיוֹ. ב) הַיְדִיעָה שֶׁיָּכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת, וְהַתִּקְוָה וּבִטָּחוֹן גָּמוֹר כִּי בּעזה״י (בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ) יִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ.