טז | הַיּוֹם הַזֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת־ |
היום הזה ה׳ אלהיך מצוך. בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטוית עליהם: ושמרת ועשית אותם. בת קול מברכתו, הבאת בכורים היום תשנה לשנה הבאה: | |
יז | אֶת־ |
האמרת והאמירך. אין להם עד מוכיח במקרא, ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה, הבדלתיו לך מאלהי הנכר להיות לך לאלהים, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה, ומצאתי להם עד, והוא לשון תפארת, כמו יתאמרו כל פועלי און (תהלים צד, ד.): | |
יח | וַיהֹוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־ |
כאשר דבר לך. והייתם לי סגולה (שמות יט, ה.): | |
יט | וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל־ |
ולהיותך עם קדוש כאשר דבר. והייתם לי קדושים (ויקרא כ, כו.): |