את בניו ואת נשיו. הקדים זכרים לנקבות, ועשו הקדים נקבות לזכרים, שנאמר ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגו׳ (בראשית לו, ו.):

מקנה קנינו. מה שקנה מצאנו, עבדים ושפחות וגמלים וחמורים:

לגזוז את צאנו. שנתן ביד בניו דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב:

ותגנב רחל את התרפים. להפריש את אביה מעבודת אלילים נתכוונה (ב״ר עד, ה.):

ביום השלישי. שהרי דרך שלשת ימים היה ביניהם:

את אחיו. קרוביו:

דרך שבעת ימים. כל אותן ג׳ ימים שהלך המגיד להגיד ללבן הלך יעקב לדרכו, נמצא יעקב רחוק מלבן ששה ימים, ובשביעי השיגו לבן, למדנו שכל מה שהלך יעקב בשבעה ימים, הלך לבן ביום אחד, (שנאמר וירדוף אחריו דרך שבעת ימים, ולא נאמר וירדוף אחריו שבעת ימים):

מטוב עד רע. כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים (יבמות קג:):

כשביות חרב. כל חיל הבא למלחמה קרוי חרב:

ותגנב אתי. גנבת את דעתי:

יש לאל ידי. יש כח וחיל בידי לעשות עמכם רע. וכל אל שהוא לשון קדש, על שם עזוז ורוב אונים הוא:

נכספתה. חמדת, והרבה יש במקרא נכספה וגם כלתה נפשי (תהלים פד, ג.), למעשה ידיך תכסוף (איוב יד, טו.):

כי יראתי וגו׳. השיבו על ראשון ראשון, שאמר לו ותנהג את בנותי וגו׳:

לא יחיה. ומאותה קללה מתה רחל בדרך (ב״ר עד, ט.):

מה עמדי. משלך:

באהל יעקב. הוא אהל רחל, שהיה יעקב תדיר אצלה, וכן הוא אומר בני רחל אשת יעקב, ובכולן לא נאמר אשת יעקב:

ויבא באהל רחל. כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחפש באהל האמהות (ס״א השפחות), וכל כך למה, לפי שהיה מכיר בה שהיא משמשנית:

בכר הגמל. לשון כרים וכסתות, כתרגומו בעביטא דגמלא, והיא מרדעת העשויה כמין כר, ובעירובין (טז.) הקיפוה בעביטין, והן עביטי גמלים, בסט״ו בלע״ז (זאטטעל):

דלקת. רדפת, כמו על ההרים דלקונו (איכה ד, יט.), וכמו מדליק אחרי פלשתים (שמואל א יז, נג.):

ויוכיחו. ויבררו עם מי הדין, אפרובי״ר בלע״ז (פריפפען אונטערזוככען):

לא שכלו. לא הפילו עיבורם, כמו רחם משכיל (הושע ט, יד.), תפלט פרתו ולא תשכל (איוב כא, י.):

ואילי צאנך. מכאן אמרו (בבא קמא סה:), איל בן יומו קרוי איל, שאם לא כן מה שבחו, אילים לא אכל אבל כבשים אכל, אם כן גזלן הוא:

טרפה. על ידי ארי וזאב:

אנכי אחטנה. לשון קולע באבן אל השערה ולא יחטא (שופטים כ, טז.), אני ובני שלמה חטאים (מלכים א א, כא.), חסרים, אנכי אחסרנה, אם חסרה, חסרה לי, שמידי תבקשנה:

אנכי אחטנה. תרגומו דהות שגיא ממנינא, שהיתה נפקדת ומחוסרת, כמו ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא, מט.), תרגומו ולא שגא:

גנבתי יום וגנבתי לילה. גנובת יום או גנובת לילה הכל שלמתי:

גנבתי. כמו רבתי בגוים שרתי במדינות (איכה א, א.), מלאתי משפט (ישעיה א, כא.), אוהבתי לדוש (הושע י, יא.):

אכלני חרב. לשון אש אוכלה:

וקרח. כמו משליך קרחו (תהלים קמז, יז.), תרגומו גלידא:

שנתי. לשון שינה:

ותחלף את משכרתי. היית משנה תנאי שבינינו, מנקוד לטלוא, ומעקודים לברודים:

ופחד יצחק. לא רצה לומר אלהי יצחק, שאין הקב״ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, ואף על פי שאמר לו בצאתו מבאר שבע אני ה׳ אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק, בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת, ויעקב נתיירא לומר ואלהי, ואמר ופחד:

ויוכח. לשון תוכחה הוא, ולא לשון הוכחה הוא: