אין נבון וחכם כמוך. לבקש איש נבון וחכם שאמרת, לא נמצא כמוך:

ישק. יתזן, יתפרנס, כל צרכי עמי יהיו נעשים על ידך, כמו ובן משק ביתי (בראשית טו, ב.), וכמו נשקו בר (תהלים ב, יב.), גרנישו״ן בלע״ז (פערזארגען. פערזעהן):

רק הכסא. שיהיו קורין לי מלך:

כסא. לשון של המלוכה, כמו ויגדל את כסאו מכסא אדוני המלך:

נתתי אתך. מניתי יתך, ואף על פי כן לשון נתינה הוא, כמו ולתתך עליון. בין לגדולה בין לשפלות נופל לשון נתינה עליו, כמו נתתי אתכם נבזים ושפלים (מלאכי ב, ט.):

ויסר פרעה את טבעתו. נתינת טבעת המלך, היא אות למי שנותנה לו, להיות שני לו לגדולה:

בגדי שש. דבר חשיבות הוא במצרים:

רביד. ענק, ועל שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד, וכן רבדתי ערשי (משלי ז, טז.), רצפתי ערשי מרצפות. בלשון משנה מוקף רובדין של אבן. על הרובד שבעזרה והיא רצפה:

במרכבת המשנה. השניה למרכבתו, המהלכת אצל שלו:

אברך. כתרגומו דין אבא למלכא רך בלשון ארמי מלך, בהשותפין (בבא בתרא ד.) לא ריכא ולא בר ריכא. ובדברי אגדה (ספרי דברים סוף פ״א) דרש ר׳ יהודה, אברך זה יוסף, שהוא אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו בן דורמסקית, עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים אין אברך אלא לשון ברכים, שהכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו, כענין שנאמר ונתון אותו וגו׳:

אני פרעה. שיש יכולת בידי לגזור גזרה על מלכותי, ואני גוזר שלא ירים איש את ידו:

ובלעדיך. שלא ברשותך. דבר אחר אני פרעה, אני אהיה מלך, ובלעדיך וגו׳, וזהו דוגמת רק הכסא:

את ידו ואת רגלו. כתרגומו:

צפנת פענח. מפרש הצפונות, ואין לפענח דמיון במקרא:

פוטי פרע. הוא פוטיפר, ונקרא פוטי פרע על שנסתרס מאליו, לפי שחמד את יוסף למשכב זכר (סוטה יג:):

ותעש הארץ. כתרגומו, ואין הלשון נעקר מלשון עשייה:

לקמצים. קומץ על קומץ, יד על יד היו אוצרים:

אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה. שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה ונותנין בתבואה מעפר המקום, ומעמיד את התבואה מלירקב (נ״ל שהוא דעת רבי נחמיה ואין צריך כלל להגיה בכאשר עלה בדעת קצתם):

עד כי חדל לספור. עד כי חדל לו הסופר לספור, והרי זה מקרא קצר:

כי אין מספר. לפי שאין מספר והרי כי משמש בלשון דהא:

בטרם תבוא שנת הרעב. מכאן שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון (תענית יא.):