יום רביעי | כח שבט | ה׳תש״ג | ||||
|
אַחַת מִתּוֹרוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב:
כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר - כַּאֲשֶׁר תִּסְתַּכֵּל בְּעִיּוּן טוֹב בְּהַחוֹמֶר שֶׁלְּךָ שֶׁהוּא הַגּוּף, תִּרְאֶה - שׂוֹנַאֲךָ - שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶת הַנְּשָׁמָה הַמִּתְגַּעְגַּעַת לֵאלֹקוּת וְרוּחְנִיּוּת, וְעוֹד תִּרְאֶה שֶׁהוּא - רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ - שֶׁנָּתַן הקב״ה (הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) לְהַגּוּף שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ ע״י (עַל יְדֵי) תומ״צ (תּוֹרָה וּמִצְוֹת) וְהַגּוּף מִתְעַצֵּל בְּקִיּוּמָם. וְאוּלַי יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ - וְחָדַלְתָּ מֵעֲזוֹב לוֹ - שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּים שְׁלִיחוּתוֹ, כִּי אִם תַּתְחִיל בְּסִיגּוּפִים לִשְׁבּוֹר אֶת הַחוּמְרִיּוּת, הִנֵּה לֹא בְזוֹ הַדֶּרֶךְ יִשְׁכּוֹן אוֹר הַתּוֹרָה, כִּי אִם - עָזוֹב תַּעֲזוֹב עִמּוֹ - לְבָרֵר אֶת הַגּוּף וּלְזַכְּכוֹ וְלֹא לְשָׁבְרוֹ בְּסִיגּוּפִים.