יא אדר א

יָדוּעַ וּמְקוּבָּל בְּעִנְיַן הַכַּוָּונוֹת שֶׁבִּתְפִלָּה, אֲשֶׁר אֵלּוּ שֶׁאֵין דַּעְתָּם יָפָה לְכַוֵּון, מִפְּנֵי הֶעְדֵּר הַיְדִיעָה אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּכֹחָם

לִזְכּוֹר כַּוָּונוֹת הַפְּרָטִיּוֹת בְּעֵת הַתְּפִלָּה, מַסְפִּיק שֶׁיְּכַוְּונוּ כַּוָּונָה כְּלָלִית: לִהְיוֹת תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ עִם כָּל הַכַּוָּונוֹת הַמְבוֹאָרוֹת בְּסִפְרֵי קַבָּלָה.

יא אדר שני

חֲסִידוּת כּוֹלֶלֶת שְׁנֵי עִנְיָנִים עִקָּרִים: א) הֲבָנַת כָּל הֲלָכָה בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ הָעַצְמִי בְּרוּחְנִיּוּת, הַיְינוּ בִּסְפִירוֹת וּמַדְרֵיגוֹת בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם לְפִי עִנְיָנוֹ כִּמְבוֹאָר בּדא״ח (בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים). ב) הֲבָנַת עִנְיַן כָּל הֲלָכָה בַּעֲבוֹדָה, הַיְינוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהִיא חָכְמָה וְשֵׂכֶל אֱלֹקִי וְדִין הַתּוֹרָה, מ״מ (מִכָּל מָקוֹם) צָרִיךְ לִמְצוֹא בָּזֶה עִנְיַן בַּעֲבוֹדָה בְּהַנְהָגַת הָאָדָם בְּחַיֵּי עוֹלָם זֶה.