א אדר א שר״ח

תו״א (תּוֹרָה אוֹר) ד״ה (דִבּוּר הַמַּתְחִיל) לֹא תִהְיֶ׳ מְשַׁכֵּלָה סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה אַחַר: ״בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בפ״ע (בִּפְנֵי עַצְמוֹ)״ פֵּירוּשׁ הר״ת (הָרָאשֵׁי תֵּיבוֹת) הוּא ״בִּפְנִימִית עַצְמוּתוֹ״.

כְּתִיב: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. הִנֵּה כָּל נְשָׁמָה בִּירִידָתָהּ לְמַטָּה, יֵשׁ לָהּ מְלָאכוֹת כְּלָלִיּוֹת וּפְרָטִיּוֹת. וְזֶהוּ יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ, דִּיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מֵעֲמִידָתָהּ בִּשְׁמֵי רוֹם בְּאוֹצַר הַנְּשָׁמוֹת, וִירִידָתָהּ מִדַּרְגָא לְדַרְגָא עַד בּוֹאָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף ונה״ט (וְנֶפֶשׁ הַטִבְעִית) וְהַבַּהֲמִית, הוּא בִּשְׁבִיל אָדָם לְפָעֳלוֹ בִּמְלָאכוֹת הַכְּלָלִיּוֹת לְהַגְבִּיר הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר, לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר תּוֹרָה וְנֵר מִצְוָה. וְלַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִיא מְלָאכָה הַפְּרָטִית, דְּכָל נְשָׁמָה יֵשׁ לָהּ עֲבוֹדָה פְּרָטִית בְּמוֹחִין וּבְמִדּוֹת כְּפִי טִבְעָהּ וְעִנְיָנָהּ.. עֲדֵי עָרֶב בְּעוֹד יֵשׁ זְמַן לַעֲשׂוֹת כמ״ש (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב) הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם. וּבְעוֹמֶק הָעִנְיָן בֵּיאוּר הַכָּתוּב.. דְקָאֵי עַל כְּלָלוּת עִנְיַן הָעֲלִיָּה שֶׁנַּעֲשָׂה ע״י (עַל יְדֵי) יְרִידַת הַנְּשָׁמָה לְמַטָּה דְיֵצֵא אָדָם, דְבַעֲלוֹת הַנְּשָׁמָה מִהְיוֹתָהּ לְמַטָּה מְלוּבֶּשֶׁת בְּגוּף, לְפָעֳלוֹ הִיא עוֹסֶקֶת בעוה״ב (בָּעוֹלָם הַבָּא) בְּאוֹפֶן הִתְעַסְּקוּתָהּ בעוה״ז (בָּעוֹלָם הַזֶה), וְאִם הָיָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, גַּם שָׁם מַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּאָהֳלֵי תוֹרָה, וְלַעֲבוֹדָתוֹ, אִם עָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי אָז הִנֵּה עֲלִיָּתוֹ עֲדֵי עָרֶב שֶׁעוֹלֶה בְּעִילּוּי אַחַר עִילּוּי עַד הַנּוֹעַם וְהָעֲרֵיבוּת דְּעַצְמוּת אֵין סוֹף בָּרוּך הוּא.

א אדר שני ר״ח

בְּיַעֲלֶה וְיָבוֹא: זָכְרֵנוּ ה״א (ה׳ אֱלוֹקֵינוּ) בּוֹ - בֵּית דְּגוּשָׁה - וּפָקְדֵנוּ בוֹ - בֵּית רְפוּיָ׳.